האם יכולים לקחת לי את הדירה בחדלות פירעון?
מתי אפשר למכור את הבית, מה קובע סעיף 229 לחוק, האם יש הגנה כשקיימת משכנתה ואיך אפשר לנסות למנוע מימוש?
הדירה היא לא עוד נכס
אחד החששות הגדולים של אדם ששוקל להיכנס להליך חדלות פירעון הוא החשש לאבד את ביתו. עבור משפחות רבות, הדירה היא גם הנכס היקר ביותר וגם המקום שמעניק להן יציבות וביטחון.
מצד אחד, נכסים של חייב עשויים לשמש לפירעון חובותיו. מצד שני, החוק מעניק לדירת מגורים הגנות מיוחדות.
לכן השאלה אינה רק כמה הדירה שווה, אלא כמה כסף יגיע בפועל לנושים, האם קיימת חלופה למכירה ומה תהיה הפגיעה בחייב ובמשפחתו.
מתי מותר למכור דירת מגורים? שלושת התנאים בסעיף 229
סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצר איזון בין זכות הנושים להיפרע לבין ההגנה על קורת הגג של החייב ומשפחתו. בית המשפט נדרש לבחון שלושה תנאים מרכזיים:
תועלת לנושים מול הפגיעה במשפחה
התועלת שתצמח לנושים מהמכירה צריכה לגבור על הנזק שייגרם לחייב ולבני משפחתו.
אין דרך סבירה אחרת לפרוע את החוב
יש לבחון אם אפשר להגיע לתוצאה מתאימה בדרך שפגיעתה פחותה, כגון פדיון זכויות או הסדר ממומן.
פתרון מגורים מתאים
יש להבטיח מקום מגורים סביר או סידור חלופי, בהתאם לתנאים ולהוראות החוק.
המשמעות המעשית: לא מספיק להראות שלחייב יש דירה. צריך לבחון את התוצאה הכלכלית האמיתית של המכירה ואת ההשלכות שלה על בני הבית.
כמה כסף באמת יישאר לנושים ממכירת הדירה?
אחת הטעויות הנפוצות היא להניח ששווי הדירה הוא הסכום שיגיע לקופת הנשייה. בפועל יש להביא בחשבון משכנתה, זכויות של שותפים, הוצאות מימוש ונתונים נוספים.
| רכיב | סכום לדוגמה |
|---|---|
| שווי הדירה | 1,800,000 ₪ |
| יתרת משכנתה | 1,000,000 ₪ |
| יתרה לאחר המשכנתה | 800,000 ₪ |
| חלק החייב, בהנחת בעלות שווה | 400,000 ₪ |
דוגמה להמחשה בלבד, לפני הוצאות מימוש, חיובים נוספים ובחינת הזכויות וההגנות החלות במקרה.
400 אלף ש"ח אינם בהכרח התמורה לנושים
גם לאחר חישוב חלקו של החייב, צריך לבחון את הוצאות המכירה, זכויות צדדים נוספים, עלויות נלוות והסדר הדיור החלופי הרלוונטי.
לכן חשוב לדרוש שומה עדכנית ותחשיב תמורה נטו, ולא להסתפק באמירה כללית שהדירה היא נכס יקר.
מהו דיור חלופי ולכמה זמן הוא ניתן?
במסגרת סעיף 229, כאשר נדרש סידור חלופי, נקודת המוצא בחוק היא תקופה של ארבע שנים. עם זאת, בית המשפט מוסמך לקבוע תקופה אחרת בהתאם לתנאים ולנסיבות שבחוק, ובמקרים המתאימים גם פתרון ממושך יותר.
בין הנתונים הרלוונטיים: גיל החייב, מצבו הרפואי, מצבם של בני משפחתו, צורכיהם והיכולת הכלכלית לממן מגורים לאחר המכירה.
שימו לב: ארבע שנות דיור חלופי אינן זכות אוטומטית בכל מכירת דירה. כאשר יש משכנתה, עשוי לחול הסדר אחר.
ומה קורה כשיש משכנתה?
סעיף 229(ז) לחוק חדלות פירעון מפנה, בנסיבות שעליהן הוא חל, להסדר הדיור החלופי שבסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל.
בית המשפט העליון הבהיר בעניין רע"א 8599/22 כהן כי כאשר מדובר במימוש דירה שעליה רובצת משכנתה, יש לבחון את ההסדר המיוחד החל על המימוש, גם אם הוא מתבצע במסגרת הליך חדלות פירעון.
יש לבדוק את יתרת המשכנתה, מצב התשלומים, זהות הגורם שמבקש לממש את הדירה, מסמכי השעבוד והוראות הדין. אין לקבוע מראש שכל מקרה מזכה בארבע שנים או מוגבל בהכרח ל־18 חודשים.
האם אפשר למכור דירה משותפת בגלל חוב של אחד מבני הזוג?
נניח שהדירה רשומה על שם שני בני הזוג, אבל רק אחד מהם נמצא בהליך חדלות פירעון.
בעלות משותפת אינה מונעת בהכרח מימוש. במקרים המתאימים עשויה להתעורר אפשרות לפירוק שיתוף, תוך בחינת זכויותיו העצמאיות של בן הזוג שאינו חייב.
בן הזוג אינו הופך לחייב רק מפני שהוא נשוי לחייב, אך זכויותיו בדירה המשותפת עשויות להיות מושפעות מהליך המימוש.
מה קבע בית המשפט העליון?
בעניין כובשי הכיר בית המשפט בסמכות כונס נכסים בהוצאה לפועל לתבוע פירוק שיתוף בדירה משותפת לצורך גביית חוב של אחד מבני הזוג. בדעת רוב נקבע שבנסיבות אותו מקרה הדירה תימכר כתפוסה, תוך הכרה בהגנת הדייר של האישה.
חשוב להבחין: פסק הדין עסק בהוצאה לפועל. סעיף 229(ו) לחוק חדלות פירעון החדש קובע הסדר מפורש ביחס לאי־תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר על מכירה לפי הסעיף. לכן אין להעתיק את תוצאת כובשי אוטומטית להליך חדלות פירעון כיום.
האם בן הזוג יכול לפדות את חלקו של החייב?
במקרים מתאימים ניתן להציע פדיון זכויות, כך שבמקום מכירת הדירה כולה יועבר לקופת הנשייה סכום תמורת זכויות החייב. הצעה כזו צריכה להיות מבוססת על שווי הזכויות, מקור מימון אמיתי והשוואה לחלופת המימוש.
האם אפשר למנוע מכירה כשהתמורה לנושים נמוכה?
שאלת הכדאיות הכלכלית עשויה להיות מרכזית. בהחלטה בעניין חדל"פ 14283-10-20 שוסטר נבחן מימוש דירת מגורים כאשר עלות הדיור החלופי הצפויה הייתה גבוהה ביחס לשווי הנכס. בנסיבות המקרה לא נמצאה הצדקה כלכלית למימוש.
אין פירוש הדבר שכל דירה בעלת שווי נמוך מוגנת. כדי לבסס התנגדות למימוש יש להציג נתונים: שומה, יתרות חוב, עלויות צפויות והצעה חלופית, ככל שקיימת.
מכירת דירה בחדלות פירעון: האם הצעה גבוהה יותר יכולה לשנות את העסקה?
גם לאחר שמתקבלת החלטה עקרונית לממש זכויות בדירה, עולה שאלה נוספת: כיצד יש לבצע את המכירה כדי להשיג תמורה ראויה לקופת הנשייה? האם אפשר להסתפק במכירה פרטית, או שיש לפרסם את הנכס ולקיים התמחרות פתוחה?
פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 11.10.2026 ממחיש מדוע אופן ביצוע המכר חשוב לא פחות מההחלטה למכור.
2,080,000 ₪
התמורה שנקבעה בעסקת המכר הפרטית, בהתאם לשווי שהוערך.
2,400,000 ₪
ההצעה שהגישה בת זוגו בנפרד של החייב לרכישת הזכויות בנכס.
320,000 ₪
הפער בין שתי ההצעות — כ־15.4% מעל התמורה בעסקה הפרטית.
מה קרה במקרה שנדון?
בעניין רחד"פ (י-ם) 24465-07-26, משה דניאל כהן נ' שולמית אחינועם כהן, אושרה מכירת זכויות בנכס מקרקעין במסגרת הליך חדלות פירעון תמורת 2,080,000 ₪. בת זוגו בנפרד של החייב הציעה לשלם 2,400,000 ₪ — סכום גבוה משמעותית מהעסקה שאושרה.
בית המשפט המחוזי בחן את דרך המימוש ואת האפשרות להשיא את התמורה לנושים. בין היתר ניתן משקל לכך שהמועד שנקבע לחייב למכירה עצמית כבר חלף, ולא הוצגה הצדקה משכנעת להסתפק בעסקה הנמוכה יותר בלי הליך תחרותי.
מה הוחלט? בית המשפט ביטל את אישור המכר והורה לקיים התמחרות פומבית, שתתחיל בסכום של 2,400,000 ₪. השתתפות המציעה הותנתה בהפקדת המחאה בנקאית בסך 240,000 ₪. בית המשפט לא הורה למכור את הנכס ישירות למציעה.
האם הנאמן חייב תמיד לפרסם את הנכס להתמחרות?
בית המשפט הדגיש כי פרסום הנכס וקיום התמחרות פומבית הם ככלל דרך המלך במימוש נכסים בהליכי חדלות פירעון. הליך תחרותי עשוי להרחיב את מעגל המציעים ולסייע בהשגת תמורה מיטבית לנושים.
עם זאת, אין פירוש הדבר שמכירה פרטית אסורה. בנסיבות המתאימות ניתן לסטות מדרך זו, כאשר קיימת הצדקה עניינית המבוססת על טובת הנושים ונסיבות המימוש. במקרה שנדון לא נמצאה הצדקה מספקת להעדיף את העסקה הפרטית הנמוכה יותר.
האם כל הצעה גבוהה יותר מבטלת עסקת מכר?
לא. פסק הדין אינו קובע שכל הצעה מאוחרת וגבוהה יותר מחייבת ביטול מכירה. יש לבחון את שלב העסקה, ההחלטות שכבר ניתנו, אופן השיווק, זכויות הצדדים, טיב ההצעה והאם קיימת הצדקה ממשית להתערבות בהליך המכר.
במקרה הזה, הפער הכספי המשמעותי הצטרף לנסיבות נוספות שהצדיקו עריכת התמחרות. גם המניע האפשרי של המציעה לא שימש הצדקה להעדפת תמורה נמוכה יותר, כל עוד ההצעה נבחנת בדרך המבטיחה רצינות ושוויון בין מציעים.
מימוש נכס אינו רק שאלה של המחיר הגבוה ביותר
לצד השאיפה להשיא את התמורה לנושים, יש לבחון גם את זכויות החייב ואת הסוגיות הנוגעות למגורים חלופיים, ככל שהן רלוונטיות לפי הדין. כאשר מדובר בדירת מגורים, הוראות סעיף 229 וההסדרים החלים על המקרה ממשיכים להיות חשובים.
לכן יש להבחין בין השאלה אם מותר למכור את הדירה לבין השאלה כיצד נכון לממש את הזכויות לאחר שהמכירה עומדת על הפרק.
מקור: רחד"פ (מחוזי ירושלים) 24465-07-26, משה דניאל כהן נ' שולמית אחינועם כהן, פסק דין מיום 11.10.2026, השופט נמרוד פלקס. ההכרעה מתייחסת לנסיבות ההליך שנדון ואינה מבטיחה תוצאה זהה במקרים אחרים.
איך אפשר לנסות למנוע את מכירת הבית?
שומה ותחשיב תמורה נטו
בדיקת שווי הדירה, יתרת המשכנתה, זכויות השותפים והוצאות המימוש הצפויות.
הצעת פדיון זכויות
בדיקה אם בן זוג או בן משפחה יכולים להציע סכום ממשי שיחליף את הצורך במכירת הדירה.
הסדר עם הנושים
בחינת פתרון ממומן שייתן לנושים תמורה מתאימה ללא מימוש הבית.
פעולה לפני שהמכר מתקדם
בדיקת החלופות כבר כשעולה אפשרות המימוש, ולא רק לאחר התמחרות או החלטות מכר מתקדמות.
עוד לפני פתיחת הליך: כשיש דירה בבעלות החייב, חשוב לבדוק אם חדלות פירעון היא בכלל הדרך המתאימה, או שיש אפשרות להסדר חובות שיצמצם את הסיכון לבית.
שאלות על מכירת דירה בחדלות פירעון
האם יכולים לקחת לי את הדירה היחידה?
כן, במקרים המתאימים. דירה יחידה אינה חסינה לחלוטין, אך החוק קובע תנאים והגנות מיוחדות למכירת דירת מגורים.
האם הנאמן יכול להחליט לבדו למכור את הדירה?
מכירה לפי סעיף 229 טעונה אישור בית המשפט בהתאם להוראות הסעיף.
האם דירה משותפת עם בן הזוג מוגנת?
לא בהכרח. ניתן לבחון פירוק שיתוף ומימוש גם כשאחד מבני הזוג אינו חייב, תוך שמירה על זכויותיו ובהתאם לדין.
האם מקבלים ארבע שנות דיור חלופי בכל מקרה?
לא. התקופה נקבעת לפי ההסדר המשפטי והנסיבות. במימוש דירה ממושכנת עשוי לחול הסדר שונה.
האם אפשר להציל את הדירה באמצעות כסף מהמשפחה?
לעיתים ניתן להציע פדיון זכויות או הסדר ממומן, בכפוף לבחינת שווי הזכויות והתמורה לנושים.
האם מצב רפואי יכול למנוע מכירת דירה?
מצב רפואי עשוי להיות שיקול משמעותי בבחינת הפגיעה במשפחה ופתרון המגורים, אך אינו מעניק חסינות אוטומטית.
האם כדאי להעביר את הדירה לבן משפחה לפני ההליך?
העברת נכסים לפני חדלות פירעון עלולה להיבחן לפי הוראות החוק ובנסיבות מסוימות להיות נתונה לביטול.
האם חייבים לבצע התמחרות לפני מכירת דירה בחדלות פירעון?
פרסום והתמחרות פומבית הם ככלל דרך המלך במימוש נכסים, אך ניתן לסטות מהם בנסיבות המצדיקות זאת. יש לבחון את טובת הנושים, נסיבות הנכס וההחלטות בהליך.
האם הצעה גבוהה יותר מחייבת לבטל מכירת דירה שכבר אושרה?
לא באופן אוטומטי. בפסק דין מחוזי מירושלים בוטל אישור מכר כאשר הוצעה תמורה גבוהה ב־320,000 ₪ והיו נסיבות נוספות שהצדיקו התמחרות. בית המשפט הורה על התמחרות ולא על מכירה ישירה למציעה.
מקורות משפטיים והמשך קריאה
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, ובפרט סעיף 229.
- רע"א 8599/22 כהן — לעניין ההסדר הרלוונטי לדיור חלופי במימוש דירה ממושכנת.
- רע"א 8233/08 כובשי — לעניין פירוק שיתוף במסגרת הליכי הוצאה לפועל, תוך הבחנה מהדין החל בהליכי חדלות פירעון.
- חדל"פ 14283-10-20 שוסטר — לעניין בחינת כדאיות כלכלית של מימוש.
- רחד"פ (מחוזי ירושלים) 24465-07-26, משה דניאל כהן נ' שולמית אחינועם כהן (11.10.2026) — לעניין מכירה פרטית, הצעה גבוהה יותר והתמחרות פומבית.
המידע במאמר הוא כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה מחייב בחינת הזכויות, המסמכים והדין החל.
יש לכם דירה ואתם מתמודדים עם חובות?
לפני שמסכימים למימוש דירת מגורים — ולעיתים עוד לפני שפותחים הליך חדלות פירעון — חשוב לבדוק את מצב הזכויות, את התמונה הכלכלית ואת החלופות האפשריות.
משרד עו"ד עמרי אושינסקי עוסק בחדלות פירעון, הוצאה לפועל והסדרי חובות.

עו"ד עמרי אושינסקי
עוסק בחדלות פירעון, הוצאה לפועל והסדרי חובות. התמחה אצל רשמת הוצאה לפועל, ייצג נאמנים וחייבים, ובמסגרת עבודתו בחן מאות מקרים של חייבים והליכי גבייה ושיקום כלכלי.