מצלמות בבית משותף – האם מותר לשכן או לוועד הבית להתקין מצלמה?
מצלמות אבטחה הפכו לחלק שכיח מבתים משותפים: בכניסה לבניין, בלובי, בחניה, בחדר המדרגות ולעיתים גם בסמוך לדלתות הדירות. אלא שהרצון להגן על הדירה או על הרכוש המשותף עשוי להתנגש בזכותם של יתר הדיירים לפרטיות ובכללים החלים על השימוש ברכוש המשותף. אז מתי התקנת מצלמה עשויה להיות מותרת, מתי היא הופכת לבעייתית, ומה ניתן לעשות כאשר מצלמה מתעדת את דלת הדירה או את תנועות הדיירים?
אין תשובה גורפת שלפיה כל מצלמה בבית משותף מותרת או אסורה. יש לבחון בין היתר מי התקין את המצלמה, היכן היא נמצאת, מה בדיוק היא מצלמת, מה מטרת הצילום, האם התקבלה החלטה מתאימה בבית המשותף, האם ניתן לצמצם את שדה הצילום והאם אופן השימוש במצלמה פוגע בפרטיותם של דיירים אחרים מעבר לנדרש.
קיימת פסיקה שבה הורה בית המשפט או המפקח על רישום מקרקעין להסיר מצלמות או לשנות את זווית הצילום שלהן. מנגד, לא כל צילום של שטח משותף או ציבורי מוביל כשלעצמו לאותה תוצאה. לכן יש לבחון את נסיבות המקרה הקונקרטי.
למה מצלמה בבית משותף עלולה ליצור בעיה משפטית?
מצלמת אבטחה אינה רק חפץ שמותקן על קיר. מצלמה יכולה לתעד באופן רציף את התנועה בבניין: מתי דייר יוצא מביתו, מתי הוא חוזר, מי מבקר אותו, מי משתמש בחניה או במעלית ולעיתים אף חלק מפנים הדירה כאשר הדלת נפתחת.
לכן סכסוך בנוגע למצלמות בבית משותף עשוי לערב שתי מערכות דינים מרכזיות: דיני הבתים המשותפים והשימוש ברכוש המשותף, לצד דיני הגנת הפרטיות.
הרכוש המשותף
כאשר המצלמה מותקנת על קיר, תקרה, לובי, חדר מדרגות או חלק אחר של הרכוש המשותף, יש לבחון האם ההתקנה והשימוש שנעשה בו מותרים ומהי ההסכמה הנדרשת בנסיבות העניין.
הזכות לפרטיות
גם כאשר קיימת תכלית לגיטימית להצבת המצלמה, כגון אבטחה, יש לבחון את היקף הצילום, זווית המצלמה, משך התיעוד, אופן השימוש בצילומים והאם ניתן להשיג את המטרה בדרך פחות פוגענית.
האם שכן רשאי להתקין מצלמה ליד דלת הדירה שלו?
העובדה שבעל דירה מבקש להגן על דירתו אינה מעניקה בהכרח היתר לצלם ללא הגבלה את יתר חלקי הבית המשותף.
יש הבדל משמעותי בין מצלמה שמכוונת באופן מצומצם אל אזור הכניסה לדירתו של המתקין, לבין מצלמה ששדה הצילום שלה כולל שטחי מעבר נרחבים, דלת של דירה אחרת או מאפשר מעקב שוטף אחר תנועותיהם של שכנים.
קאופמן נ' אלול – לא רק עצם המצלמה, אלא גם זווית הצילום
בפסק דין שניתן על ידי המפקחת על רישום מקרקעין נדונו מספר מצלמות שהותקנו בבית משותף. ההכרעה הבחינה בין מצלמה שתיעדה את אזור הכניסה לדירת המתקין לבין מצלמה שתיעדה גם שטח מעבר ברכוש המשותף.
ביחס למצלמות שנמצא כי יש להתאים את אופן פעולתן, ניתן סעד שכלל בין היתר הסרה או התאמת זווית הצילום. המשמעות המעשית היא שבמחלוקת על מצלמות יש חשיבות רבה לשדה הצילום בפועל, ולא רק למיקום הפיזי של גוף המצלמה.
מה הדין כאשר המצלמה מכוונת לדלת של השכן?
זהו אחד המצבים הרגישים ביותר. מצלמה המתעדת באופן קבוע את דלת הדירה של שכן עשויה לאפשר למתקין לקבל תמונה שוטפת על אורחות חייו: מתי הוא יוצא וחוזר, מי מגיע לבקרו ולעיתים אף מה מתרחש בתוך הדירה כאשר הדלת נפתחת.
- האם כל דלת הדירה נמצאת בשדה הצילום?
- האם ניתן לראות חלק מפנים הדירה כשהדלת נפתחת?
- האם המצלמה מאפשרת לזהות כל אדם שנכנס ויוצא?
- האם קיימת סיבה ממשית המחייבת דווקא את זווית הצילום הזו?
- האם ניתן להשיג את מטרת האבטחה באמצעות שינוי זווית?
בטיטו נ' שמיר – תיעוד הכניסות והיציאות עשוי לפגוע בפרטיות
בפסיקה שעסקה במצלמה שתיעדה את אזור דירת השכנים הודגש כי צילום קבוע של דלת עשוי ליצור פגיעה בפרטיות, בין היתר משום שהוא מאפשר לקבל מידע על כניסות ויציאות, על מבקרים ועל התנהלות הדיירים.
לכן הטענה כי המצלמה נועדה "רק לביטחון" אינה בהכרח מסיימת את הבדיקה. יש לבחון כיצד המצלמה מופעלת ומה היא קולטת בפועל.
האם ועד הבית רשאי להתקין מצלמות אבטחה?
בבניינים רבים המצלמות אינן מותקנות על ידי שכן יחיד אלא כחלק ממערכת אבטחה של הבית המשותף. המטרה יכולה להיות לגיטימית: מניעת פריצות, ונדליזם, גניבות או הגנה על מתקני הבניין.
אולם גם כאשר מדובר בהחלטה של נציגות הבית, אין די באמירה "ועד הבית החליט". יש לבחון את ההחלטה שהתקבלה, את היקף ההסכמה, את מיקום המצלמות ואת הפגיעה האפשרית בדיירים.
האם נדרשת הסכמת כל הדיירים להתקנת מצלמות?
שאלת ההסכמה היא אחת השאלות המרכזיות במחלוקות מסוג זה, ואין להתייחס אליה במנותק מסוג המצלמה והשימוש שנעשה ברכוש המשותף.
בפסיקה שעסקה במצלמות שהוצבו ברכוש המשותף ונועדו לתעד את הרכוש המשותף נקבע בנסיבות שנדונו כי ההתקנה אינה בגדר שימוש רגיל וסביר, וכי נדרשת הסכמת כלל בעלי הדירות. קביעה בעניין הסרת המצלמות עמדה גם בביקורת ערעורית בבית המשפט המחוזי.
לצד זאת, קיימת פסיקה הבוחנת באופן פרטני אם השימוש המסוים שנעשה ברכוש המשותף הוא שימוש סביר, ומהו היקף הצילום בפועל. לכן אין להסתפק בבדיקה אם "התקיימה הצבעה" או אם "היה רוב", אלא יש לעיין בפרוטוקול ובהחלטה ולבחון את המערכת שהותקנה.
מה אם המצלמה נועדה למנוע פריצות או ונדליזם?
הגנה על רכוש ומניעת עבירות הן מטרות מוכרות ולגיטימיות לשימוש במצלמות אבטחה. עם זאת, לפי עקרונות הרשות להגנת הפרטיות, יש להגדיר את מטרת המצלמה באופן ברור ולבחון את מידתיות השימוש בה.
בין היתר יש לשאול האם המצלמה היא אמצעי מתאים להשגת המטרה, האם קיימת חלופה שפגיעתה בפרטיות פחותה, והאם התועלת הצפויה מהצילום מצדיקה את הפגיעה בפרטיות.
אם המטרה היא למנוע גניבת אופניים מחדר מסוים, ייתכן שיהיה קשה יותר להצדיק מצלמה שמתעדת באופן רציף את דלת דירתו של אחד השכנים, כאשר ניתן למקד את הצילום באזור האופניים עצמו.
זווית הצילום – לעיתים זה כל התיק
הנחיית הרשות להגנת הפרטיות בנושא מצלמות מעקב מדגישה את עקרון התכנון לפרטיות: יש למקם את המצלמה ולכוון אותה כך שתכסה ככל האפשר רק את השטח הרלוונטי למטרת הצבתה ותקלוט מינימום שטח שאינו דרוש.
לכן כאשר בוחנים תיק מצלמות, אחת הראיות החשובות ביותר היא דווקא פשוטה: צילום של מה שהמצלמה רואה.
לעיתים שינוי של מספר מעלות בזווית המצלמה מאפשר להמשיך להגן על הרכוש בלי לתעד את דלת השכן. במקרים מתאימים זה גם עשוי להיות הפתרון המשפטי לסכסוך.
האם חייבים להציב שלט שהאזור מצולם?
הנחיות הרשות להגנת הפרטיות מייחסות חשיבות ליידוע הציבור על קיומן של מצלמות מעקב. לפי הרשות, אין הכרח להציב שלט נפרד לצד כל מצלמה, אך יש להציב שלטים במספר ובמיקומים שיהיו יעילים לצורך יידוע האנשים הנכנסים לאזור המצולם.
בבחינת מערכת מצלמות בבית משותף כדאי אפוא לבדוק האם קיים שילוט, היכן הוא נמצא והאם אדם הנכנס לשטח המצולם יכול לדעת שהוא מצולם.
ומה לגבי מצלמה סמויה?
מצלמה סמויה אינה אסורה באופן אוטומטי בכל מצב. עם זאת, עצם הסתרת המצלמה עשויה להגביר את הפגיעה בפרטיות ואת החשיבות של בחינת התכלית, היידוע והמידתיות.
גרינשפון נ' לבנה – מצלמה סמויה במעלית
בפסק דין שעסק במצלמה סמויה שהותקנה במעלית לצורך התמודדות עם מעשי ונדליזם, נבחן הפער בין המטרה שבבסיס ההתקנה לבין הפגיעה שנגרמה כתוצאה מצילום רציף של המשתמשים במעלית.
המקרה ממחיש עיקרון חשוב: גם כאשר קיימת מטרה לגיטימית, עדיין נדרש לבחון האם אופן הצילום מידתי והאם ניתן היה להשיג את המטרה בדרך שפגיעתה בפרטיות פחותה.
האם מותר למצלמה להקליט גם קול?
צילום והקלטת קול אינם בהכרח אותה סוגיה משפטית. הנחיית הרשות להגנת הפרטיות קובעת כי אין להשתמש במצלמות מעקב לצורך הקלטת קול אלא בהתאם להוראות חוק האזנת סתר, התשל"ט–1979.
לכן אם מערכת מצלמות בבית משותף קולטת גם שיחות, יש לברר בנפרד כיצד מופעלת הקלטת הקול, מי צד לשיחות ומהן נסיבות ההקלטה. אין להסיק מעצם קיומו של מיקרופון כי בכל מקרה נעברה עבירה, אך מדובר בנתון המחייב בדיקה משפטית נפרדת.
האם הכללים חלים גם על מצלמה שלא שומרת הקלטות?
כן, במובן זה שגם צילום שאינו נשמר עשוי לעורר שאלות של פרטיות.
הרשות להגנת הפרטיות מבהירה כי מצלמה שאינה מקליטה אינה יוצרת כשלעצמה מאגר מידע מהסוג שעליו חלות מלוא הוראות ההנחיה, אך גם הפעלת מצלמה כזו עלולה לפגוע בפרטיות.
לכן הטענה "המצלמה רק משדרת בלייב" אינה בהכרח מסיימת את הדיון.
מי רשאי לצפות בצילומים של ועד הבית?
לאחר התקנת המצלמה עולה שאלה נוספת שאינה פחות חשובה: מה קורה עם החומר המצולם?
יש לברר מי מחזיק בהרשאות למערכת, מי יכול לצפות בזמן אמת, מי רשאי לצפות בהקלטות, כמה זמן הן נשמרות והאם נעשה בהן שימוש למטרה אחרת מזו שלשמה הותקנו המצלמות.
כאשר חברת ניהול, חברת אבטחה או מוקד חיצוני מפעילים את המערכת, אין בכך כשלעצמו כדי להעביר אליהם את מלוא האחריות. לפי עמדת הרשות להגנת הפרטיות, האחריות לאופן הפעלת המצלמות ולניהול המידע חלה גם על הגורם שהזמין את ההתקנה.
האם דייר יכול לדרוש לקבל את צילומי המצלמות?
במערכות שעליהן חלות הוראות מאגרי המידע עשויה לעמוד לאדם זכות לעיין במידע המתייחס אליו, בכפוף להוראות הדין ולנסיבות.
עם זאת, זכות העיון במידע על אדם עצמו אינה הופכת לזכות כללית לקבל צילומים כדי לברר היכן היה אדם אחר או לעקוב אחר תנועותיו.
כאשר מתעורר אירוע קונקרטי – למשל נזק לרכב, גניבה או אירוע אלימות – חשוב לפעול במהירות גם משום שמערכות צילום עשויות למחוק חומר באופן אוטומטי לאחר פרק זמן מסוים.
כמה זמן מותר לשמור את ההקלטות?
אין להתייחס לתקופה מסוימת כאל "מספר קסם" שמתאים לכל מערכת. משך שמירת החומר צריך להיבחן בהתאם למטרה שלשמה נאספו הצילומים ולעקרונות של צמצום מידע ומידתיות.
ככל שהמערכת אוגרת מידע רב יותר ולמשך זמן ארוך יותר, כך מתחדדת החשיבות של הסדרת ההרשאות, אבטחת המידע, מטרות השימוש והאפשרות לעיין במידע.
מה אפשר לעשות אם מצלמה של שכן פוגעת בפרטיות?
לפני נקיטת הליך משפטי כדאי לתעד את המצב באופן מסודר. במחלוקות רבות, ההכרעה תלויה בפרטים טכניים ועובדתיים קטנים שיכולים לשנות את התמונה המשפטית.
צלמו את המצלמה ואת מיקומה
חשוב לראות היכן היא מותקנת ומה היחס בינה לבין דלת הדירה, חדר המדרגות, הלובי או החניה.
נסו להבין מה נכנס לשדה הצילום
אם ניתן, שמרו צילום מסך או תיעוד המראה את זווית המצלמה בפועל.
בקשו את החלטת האסיפה
כאשר מדובר במערכת של הבית המשותף, יש לבדוק מה בדיוק אושר, באיזה רוב ובאיזה נוסח.
בררו כיצד המערכת פועלת
האם היא מקליטה? האם יש קול? כמה זמן נשמר החומר? מי מחזיק בגישה למערכת?
הגדירו מהו הפתרון המבוקש
לא תמיד נדרשת הסרה מוחלטת. לעיתים שינוי זווית, צמצום שדה הצילום או הגבלת השימוש במידע יכולים לפתור את הפגיעה.
האם אפשר לדרוש להסיר את המצלמה?
במקרים המתאימים – כן. הפסיקה מלמדת כי בתי המשפט והמפקחים על רישום מקרקעין עשויים לתת צווים הנוגעים להסרת מצלמות או לשינוי אופן הצילום.
אולם הסעד צריך להתאים לבעיה. כאשר עצם ההתקנה אינה הבעיה אלא הזווית שבה המצלמה מכוונת, ייתכן שהפתרון יהיה שינוי זווית או צמצום שדה הצילום ולא בהכרח הסרת המערכת כולה.
האם ניתן לתבוע פיצוי על פגיעה בפרטיות?
חוק הגנת הפרטיות עשוי להקים גם עילה אזרחית במקרים המתאימים. יחד עם זאת, עצם קיומה של מצלמה אינו מבטיח זכאות לפיצוי.
יש לבחון האם הייתה פגיעה בפרטיות כהגדרתה בדין, מה היה אופי הצילום, משכו ומטרתו, כיצד נעשה שימוש בצילומים ומהו הסעד המתאים לנסיבות.
מי מוסמך לדון בסכסוך על מצלמות בבית משותף?
התשובה תלויה בעילת התביעה ובסעד המבוקש. כאשר המחלוקת עוסקת בזכויות בעלי הדירות והשימוש ברכוש המשותף, עשויה להתעורר סמכותו של המפקח על רישום מקרקעין.
לעומת זאת, כאשר מדובר בתביעה שעיקרה פגיעה בפרטיות, פיצויים או עילות אזרחיות אחרות, עשויה להתעורר סמכותו של בית המשפט האזרחי.
מצלמות בבית משותף – שאלות נפוצות
האם מותר לשכן להתקין מצלמה מעל דלת הדירה?
הדבר תלוי בין היתר במיקום המצלמה, בשטח שהיא מצלמת ובמידת הפגיעה בדיירים אחרים. יש הבדל בין צילום מצומצם של אזור הכניסה לדירת המתקין לבין צילום דלתו ותנועותיו של שכן אחר.
האם מותר למצלמה לצלם את דלת הדירה שלי?
צילום קבוע של דלת השכן עשוי לעורר פגיעה משמעותית בפרטיות, במיוחד כאשר ניתן לתעד באמצעותו כניסות, יציאות, מבקרים ואף חלק מפנים הדירה כשהדלת נפתחת.
האם ועד הבית יכול להתקין מצלמות?
תכלית של אבטחת הבית המשותף עשויה להיות לגיטימית, אך יש לבחון את ההחלטה שהתקבלה, ההסכמה, מיקום המצלמות, זוויות הצילום ואופן השימוש בצילומים.
האם חייב להיות שלט שהבניין מצולם?
הנחיות הרשות להגנת הפרטיות מייחסות חשיבות ליידוע הציבור. אין בהכרח צורך בשלט לכל מצלמה, אך השילוט צריך להיות יעיל מספיק כדי ליידע את הנכנסים לאזור המצולם.
האם מותר להקליט גם קול?
הקלטת קול כפופה לדינים נוספים, ובכללם חוק האזנת סתר. לכן מערכת שקולטת גם שיחות מחייבת בדיקה נפרדת ולא רק בחינה של חוקיות הצילום.
אפשר לדרוש מהשכן לשנות את זווית המצלמה?
כן, בנסיבות המתאימות שינוי זווית או צמצום שדה הצילום עשויים להיות פתרון רלוונטי ואף סעד מתאים יותר מהסרת המצלמה.
האם אפשר לקבל פיצוי בגלל מצלמה שפגעה בפרטיות?
במקרים המתאימים עשויה לקום עילה לפי חוק הגנת הפרטיות, אך יש לבחון את נסיבות הצילום והשימוש שנעשה במידע.
מצלמה של שכן מכוונת לדירה שלכם?
לפני שמחליטים כיצד לפעול, חשוב לבדוק את מיקום המצלמה, שדה הצילום, ההחלטות שהתקבלו בבית המשותף ואופן השימוש בצילומים. משרדנו מטפל בסכסוכי שכנים ובמחלוקות הנוגעות לשימוש ברכוש המשותף.
שיחה עם עורך דין פנייה ב-WhatsApp
סכסוכי שכנים, בתים משותפים והגנת הפרטיות
עו"ד עמרי אושינסקי עוסק בליטיגציה אזרחית ובסכסוכי שכנים ובתים משותפים, לרבות מחלוקות הנוגעות לשימוש ברכוש המשותף ולמצלמות אבטחה ומעקב.
עו"ד אושינסקי הוא בוגר קורס ממוני הגנת הפרטיות (DPO) בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, בחסות הרשות להגנת הפרטיות.
במקרה של מחלוקת בנוגע למצלמה בבית משותף ניתן לבחון את נסיבות ההתקנה, שדה הצילום, הפגיעה האפשרית בפרטיות, החלטות הבית המשותף והסעדים המשפטיים האפשריים.
המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי המתחשב בנסיבותיו של כל מקרה.