ועד הבית התקין מצלמות – האם נדרשת הסכמת הדיירים?

מה תפקידו של ועד הבית?

נציגות הבית המשותף אינה גוף בעל סמכות בלתי מוגבלת. חוק המקרקעין מסמיך את הנציגות לפעול בעניינים הנוגעים להחזקה התקינה ולניהולו של הבית המשותף.

לכן כאשר מוצע להתקין מערכת מצלמות, יש לבחון תחילה האם מדובר בפעולת ניהול ואבטחה של הרכוש המשותף, מה היקפה, והאם ההחלטה התקבלה באמצעות המנגנון המתאים בבית המשותף.

האם ועד הבית יכול פשוט להחליט ולהתקין מצלמות?

לא נכון להניח שעצם בחירתו של ועד בית מאפשרת לו לבצע כל שינוי ברכוש המשותף ללא החלטה של בעלי הדירות.

מערכת מצלמות עשויה לכלול התקנת ציוד על קירות ותקרות משותפים, תשתית חשמל ותקשורת, הוצאה כספית משותפת ובעיקר צילום שוטף של דיירים, בני משפחותיהם, אורחים, עובדים וספקים.

אז איזו הסכמה של הדיירים נדרשת?

זו אחת השאלות המרכזיות — וגם אחת השאלות שבהן כדאי להיזהר מתשובה פשטנית.

האם יש הבדל בין מצלמה של שכן לבין מערכת של ועד הבית?

בהחלט עשוי להיות הבדל.

מצלמה שבעל דירה מתקין כדי להגן על דירתו ומערכת שהבית המשותף מתקין כדי להגן על הכניסה, החניון או הרכוש המשותף אינן בהכרח אותו מקרה.

כאשר המערכת מיועדת לצורכי כלל הבית, עשויות להתעורר שאלות של ניהול הרכוש המשותף, החלטות האסיפה והוצאות הבית. במקביל, העובדה שהמערכת משרתת את כלל הבית אינה מבטלת את זכות הדיירים והמבקרים לפרטיות.

מניעת גניבות וונדליזם – האם זו מטרה לגיטימית?

כן. מניעת פריצות, גניבות, השחתת רכוש והגנה על דיירים ועל הרכוש המשותף הן מטרות שעשויות להצדיק שימוש במצלמות.

אלא שגם כאשר המטרה ראויה, יש לבחון את המידתיות של האמצעי. הרשות להגנת הפרטיות מנחה להציב מצלמות בזווית שתכסה ככל האפשר רק את השטח הרלוונטי למטרה ולצמצם את קליטת השטחים שאינם נחוצים לצורך זה.

איפה אפשר להציב את המצלמות?

האם צריך להציב שילוט?

לפי הנחיות הרשות להגנת הפרטיות, יידוע הציבור על קיומן של מצלמות הוא חלק משמעותי מהפעלת מערכת מעקב.

אין הכרח להציב שלט ליד כל מצלמה בנפרד. השילוט צריך להיות מוצב במקומות אפקטיביים שיאפשרו לאדם להבין כי הוא נכנס לאזור המצולם.

בבית משותף, שילוט ברור בכניסה לבניין או לאזור המצולם יכול להיות רכיב חשוב בהתנהלות תקינה ושקופה של המערכת.

מי רשאי לצפות בצילומים?

עצם קיומה של מערכת מצלמות אינו אומר שכל חבר ועד, דייר או בעל תפקיד רשאי לעיין בצילומים ללא הגבלה.

כבר בשלב הקמת המערכת נכון להגדיר מי מורשה לצפות, באילו נסיבות ולשם איזו מטרה.

למשל, מערכת שהותקנה כדי לבדוק אירועי פריצה או ונדליזם אינה אמורה להפוך לכלי שבאמצעותו עוקבים מתוך סקרנות אחר אורחיהם של הדיירים או אחר שעות הכניסה והיציאה שלהם.

האם כל דייר יכול לדרוש לקבל את ההקלטות?

לא נכון להתייחס להקלטות כאל סרטון ציבורי שכל דייר יכול לקבל ללא מגבלה.

צילומים עשויים לכלול מידע הנוגע גם לאנשים אחרים, ולכן בקשה לעיון או לקבלת צילום צריכה להיבחן בהתאם לדין, למטרת הבקשה ולמאפייני המערכת.

במקרים המתאימים קיימת זכות לעיין במידע הנוגע לאדם עצמו, אך אין משמעות הדבר שניתן להשתמש בזכות זו כדי לחקור ללא הצדקה אנשים אחרים המופיעים בצילומים.

כמה זמן מותר לשמור את הצילומים?

אין כלל פשוט שלפיו כל בית משותף רשאי לשמור צילומים למשך מספר קבוע של ימים.

תקופת השמירה צריכה להיגזר מהמטרה שלשמה מופעלת המערכת. ככל שאין צורך בהמשך שמירת המידע, יש לבחון את מחיקתו בהתאם לעקרונות של צמצום מידע ומידתיות.

מה לגבי חברה חיצונית שמפעילה את המצלמות?

בבניינים רבים ההקלטות נשמרות בענן או שהמערכת מופעלת באמצעות חברת אבטחה או מתקין חיצוני.

התקשרות עם ספק חיצוני אינה פוטרת את הגורם שהזמין את המערכת מאחריות לבחון את אופן הפעלתה, השימוש במידע והרשאות הגישה אליו.

לכן כדאי להסדיר מראש גם מי מחזיק בסיסמאות, מי יכול להוריד סרטונים ומה קורה למידע כאשר מסתיימת ההתקשרות עם הספק.

האם מותר למצלמות של ועד הבית להקליט קול?

הקלטת קול היא סוגיה נפרדת מצילום וידאו.

הנחיית הרשות להגנת הפרטיות קובעת שאין להשתמש במצלמות מעקב לצורך הקלטת קול אלא בהתאם להוראות חוק האזנת סתר.

לכן כאשר מערכת האבטחה כוללת מיקרופון, אין להניח שמותר להפעילו רק משום שהמצלמה עצמה הותקנה לצורך אבטחת הבניין.

מה עושים אם ועד הבית כבר התקין מצלמות?

האם אפשר לדרוש להסיר מצלמות של ועד הבית?

בנסיבות המתאימות ניתן לבקש סעד הנוגע להסרת מצלמה או לשינוי אופן הפעלתה.

עם זאת, לא בכל מחלוקת הפתרון הנכון יהיה פירוק של מערכת האבטחה כולה. לעיתים שינוי זווית, צמצום שדה הצילום, הגבלת הרשאות הצפייה או שינוי אופן שמירת ההקלטות עשויים לתת מענה ממוקד יותר לבעיה.

מצלמות ועד הבית – שאלות נפוצות

עו"ד עמרי אושינסקי · אזרחי־מסחרי

סכסוכי שכנים, בתים משותפים והגנת הפרטיות

עו"ד עמרי אושינסקי עוסק בליטיגציה אזרחית ובסכסוכי שכנים ובתים משותפים, לרבות מחלוקות הנוגעות לשימוש ברכוש המשותף ולמצלמות אבטחה ומעקב.

עו"ד אושינסקי הוא בוגר קורס ממוני הגנת הפרטיות (DPO) בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, בחסות הרשות להגנת הפרטיות.

במקרה של מחלוקת בנוגע למצלמות בבית משותף ניתן לבחון את אופן קבלת ההחלטה, שדה הצילום, הפגיעה האפשרית בפרטיות והסעדים המשפטיים המתאימים.

058-747-1234 שליחת הודעה

המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי המתחשב בנסיבותיו של כל מקרה.