הקדמת תכנית פירעון לפי סעיף 170: האם ניתן לסיים הליך חדלות פירעון מוקדם יותר?

חייבים המצויים בהליך חדלות פירעון נדרשים בדרך כלל לעמוד במשך תקופה בתכנית תשלומים שנקבעה במסגרת הצו לשיקום כלכלי. במהלך התקופה חלות עליהם חובות דיווח, מגבלות שונות ופיקוח מצד הגורמים המנהלים את ההליך.

סעיף 170(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר ליחיד לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את הצו ולאשר תשלום מוקדם של יתרת תכנית הפירעון.

כאשר הבקשה מתקבלת, ניתן להשלים את התשלומים מוקדם מן המועד המקורי שנקבע. לאחר השלמת התנאים ובהתאם להחלטות בית המשפט, עשוי הדבר לאפשר ליחיד לסיים את ההליך מוקדם יותר ולצאת לדרך כלכלית חדשה.

מה קובע סעיף 170(ד) לחוק?

החוק קובע כי יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים אינו רשאי להמיר את התשלומים בתשלום חד-פעמי, או בתשלומים גבוהים יותר בפרק זמן קצר יותר, ללא הגשת בקשה לשינוי הצו לשיקום כלכלי.

בית המשפט רשאי לאשר את השינוי רק לאחר שהשתכנע כי המקור לתשלום אינו מנכסי קופת הנשייה. במילים פשוטות: לא ניתן להציג נכס או כספים של החייב עצמו ככספים "חיצוניים" ולבקש באמצעותם לקצר את ההליך.

במקרים רבים מקור התשלום הוא מתנה אמיתית מצד בן משפחה או צד שלישי אחר, הניתנת ללא תמורה וללא יצירת חוב חדש.

האם מתנה מצד שלישי מאפשרת תמיד הקדמת תשלומים?

לא. העובדה שבן משפחה או אדם אחר מוכן לכסות את יתרת תכנית הפירעון היא נתון חשוב, אך אינה מבטיחה שהבקשה תאושר.

מה הייתה המשמעות המעשית של ההחלטה?

משמעות ההחלטה אינה הפחתה של יתרת תכנית הפירעון או ויתור על התשלומים שנקבעו. היחידה נדרשה להשלים את הסכום בהתאם למתווה שאושר.

ההבדל הוא שהיתרה שולמה מוקדם מן המתוכנן באמצעות המתנה מצד שלישי. בכך ניתן היה לקדם את סיום ההליך ולא להמתין עד לסוף תקופת התשלומים המקורית.

עבור אדם המצוי בהליך חדלות פירעון, לסיום מוקדם עשויה להיות משמעות ניכרת: קיצור תקופת הפיקוח, סיום מוקדם יותר של חובות הדיווח וההגבלות, ומתן אפשרות להתקדם לעבר שיקום כלכלי מלא — הכול בכפוף להחלטות שניתנו בתיק ולהוראות הדין.

מה צריך לכלול בבקשה להקדמת תשלומים?

בקשה טובה אינה מסתכמת במשפט שלפיו בן משפחה מוכן לשלם את היתרה. יש להניח בפני בית המשפט תשתית עובדתית ומשפטית מלאה.

• פרטי הצד השלישי שמעמיד את הכספים.
• הסבר על הקשר שבין הצד השלישי לבין היחיד.
• הבהרה כי הכספים ניתנים במתנה וללא תמורה.
• הסבר מדוע הצד השלישי הסכים לממן את התשלום.
• אסמכתאות המעידות על מקור הכספים.
• תצהיר מטעם היחיד ותצהיר מטעם הצד השלישי.
• פירוט התנהלות היחיד מאז מתן הצו לשיקום כלכלי.
• התייחסות לעמדת הנאמן ולנסיבות המצדיקות את הבקשה.

מדוע חשוב לפעול בתיאום עם הנאמן?

הנאמן נדרש לבחון את הבקשה, את מקור הכספים, את הקשר בין היחיד לבין הצד השלישי ואת התנהלות היחיד בהליך.

הגשת בקשה מפתיעה, חלקית או בלתי מבוססת עלולה לעורר חשש כי מדובר בכספים של היחיד עצמו, ביכולת כלכלית שלא דווחה, או בניסיון לקצר את ההליך מבלי להשלים את תכלית השיקום.

בתיק המתואר לעיל, התיאום עם הנאמן לא היה עניין טכני. הוא היה תוצאה של תהליך שבו הוסדרו המחדלים, נבנה מחדש האמון והוצגה תמונה מלאה שאפשרה לבעלי התפקיד ולבית המשפט לבחון את הבקשה לגופה.

מתי בית המשפט עלול שלא לאשר את הבקשה?

אין רשימה סגורה של מקרים שבהם בקשה תידחה, אולם עלולים להתעורר קשיים, בין היתר, במצבים הבאים:

• לא הוכח כי מקור הכספים הוא חיצוני.
• הכספים הם למעשה הלוואה שהיחיד נדרש להחזיר.
• קיימים מחדלים שטרם הוסדרו.
• היחיד אינו עומד בתשלומים או בחובות הדיווח.
• הבקשה הוגשה זמן קצר מאוד לאחר מתן הצו ללא הסבר מספק.
• מתעורר חשש שהיחיד הסתיר נכסים או יכולת כלכלית.
• הבקשה אינה מתיישבת עם מטרות השיקום הכלכלי.

האם הקדמת תשלומים מבטיחה הפטר מיידי?

לא בהכרח. יש להבחין בין אישור להקדים את התשלומים לבין מתן הפטר וסיום סופי של ההליך.

יש לבחון את נוסח הצו לשיקום כלכלי, את יתר הוראות בית המשפט, את קיומן של התחייבויות נוספות ואת השאלה האם קיימים נכסים או זכויות שהקנייתם לקופת הנשייה נמשכת עד תום התקופה המקורית.

לכן אין לבצע תשלום או להגיש בקשה על יסוד פרסום כללי. מומלץ לבדוק את התיק הספציפי ואת השלכות המהלך לפני שפונים לבית המשפט.

שאלות נפוצות על הקדמת תכנית פירעון