השכן התקין מצלמה מול הדלת שלי – מה אפשר לעשות?
גיליתם שמצלמה של שכן מכוונת לעבר דלת הדירה שלכם? מצלמה כזו עשויה לתעד מתי אתם יוצאים וחוזרים, מי מגיע לבקר אתכם ולעיתים אף חלק מפנים הדירה כאשר הדלת נפתחת. האם מותר לשכן לעשות זאת, מתי צילום דלת של שכן עשוי לפגוע בפרטיות ואילו צעדים ניתן לנקוט כדי להביא להסרת המצלמה או לשינוי זווית הצילום?
מצלמה מול דלת של שכן אינה אסורה באופן אוטומטי בכל מקרה, אך היא בהחלט עשויה להקים קושי משפטי משמעותי. יש לבחון מה בדיוק רואים במצלמה, האם היא מאפשרת לתעד באופן שוטף את הכניסות והיציאות מהדירה, האם ניתן לראות לתוך הדירה כשהדלת נפתחת, היכן המצלמה מותקנת ומהי המטרה שלשמה הוצבה.
בנסיבות המתאימות ניתן לדרוש את הסרת המצלמה, שינוי מיקומה או שינוי זווית הצילום כך שלא תתעד את דירת השכן מעבר לנדרש.
למה מצלמה שמכוונת לדלת של שכן היא בעייתית?
דלת הכניסה לדירה היא נקודה רגישה במיוחד. גם כאשר המצלמה אינה נמצאת בתוך הדירה ואינה מצלמת דרך חלון, צילום קבוע של הכניסה יכול לייצר מידע משמעותי על חייו של אדם.
מצלמה שפועלת באופן רציף עשויה לאפשר לדעת מתי הדייר יוצא לעבודה, מתי הוא חוזר, מי מבקר אותו, באילו שעות מגיעים המבקרים, ולעיתים כמה זמן הם שוהים בדירה.
כאשר הדלת נפתחת, זווית מסוימת עלולה אף לאפשר הצצה אל תוך הבית. לכן השאלה המשפטית אינה מסתכמת בשאלה "האם המצלמה נמצאת במסדרון?". צריך לבדוק מה היא מאפשרת לראות וללמוד בפועל.
בטיטו נ' שמיר – תיעוד קבוע של דלת הדירה
בעניין בטיטו נ' שמיר נדון סכסוך בין שכנים שבו מצלמת אבטחה שהותקנה מעל דלת אחת הדירות תיעדה את חדר המדרגות ואת אזור הכניסה לדירת השכנים.
בפסק הדין ניתן משקל לכך שצילום דלת הכניסה עשוי לאפשר מעקב אחר תנועות הדיירים: מי נכנס, מי יוצא ומתי, וכן לכך שכאשר הדלת נפתחת עשוי להיקלט גם חלק מפנים הדירה.
פסק הדין ממחיש מדוע זווית הצילום ושדה הראייה של המצלמה הם נתונים מרכזיים בבחינת הפגיעה בפרטיות.
אבל השכן אומר שהמצלמה נועדה לביטחון – זה לא מספיק?
הגנה על דירה, מניעת פריצות ושמירה על רכוש הן מטרות לגיטימיות שעשויות להצדיק שימוש במצלמת אבטחה.
אלא שמטרה לגיטימית אינה מעניקה היתר בלתי מוגבל לצלם את סביבת המגורים. יש לבחון האם היקף הצילום מידתי ביחס למטרה והאם ניתן להשיג אותה תוך פגיעה פחותה בפרטיותם של השכנים.
- האם חייבים לצלם את דלת השכן כדי להגן על דירת המתקין?
- האם ניתן להטות את המצלמה מספר מעלות?
- האם אפשר לצמצם את שדה הצילום?
- האם קיימת חלופה שמשיגה את אותה מטרת אבטחה בפגיעה פחותה בפרטיות?
מה בדיוק צריך לבדוק במצלמה?
בתיק כזה, הפרטים הטכניים חשובים לא פחות מהטענות המשפטיות. לפני שמחליטים אם קיימת עילה לפעולה, כדאי לקבל תמונה ברורה של המערכת ושל שדה הצילום.
האם המצלמה מכוונת ישירות לדלת או שהיא נקלטת רק בשולי התמונה?
האם כאשר הדלת נפתחת ניתן לראות את פנים הדירה?
האם ניתן לזהות כל אדם שנכנס לדירה ויוצא ממנה?
האם המערכת פועלת 24 שעות ביממה או רק בעקבות תנועה?
האם הצילומים נשמרים, ואם כן – לכמה זמן?
האם המצלמה קולטת גם שיחות המתקיימות ליד הדירות?
מה אם המצלמה מותקנת בשטח הפרטי של השכן?
גם מיקום גוף המצלמה אינו סוף הבדיקה.
העובדה שהמצלמה מחוברת לדלת או לשטח שנמצא בשימושו של בעל הדירה אינה מעניקה בהכרח היתר לתעד ללא הגבלה דיירים אחרים. יש להבחין בין המקום שבו מותקנת המצלמה לבין השטח שאותו היא מצלמת.
הרשות להגנת הפרטיות מבהירה שגם מצלמה המיועדת לשימוש אישי־ביתי עלולה לפגוע בפרטיותם של המצולמים, ולכן הוראות חוק הגנת הפרטיות ורבים מעקרונות הנחיית המצלמות עשויים להיות רלוונטיים גם למצלמה פרטית.
ומה אם המצלמה מותקנת על קיר משותף?
כאן מתווספת שכבה משפטית נוספת.
כאשר שכן מתקין מצלמה על קיר, תקרה או חלק אחר של הרכוש המשותף, הסכסוך אינו עוסק רק בפרטיות אלא גם בזכותו של בעל דירה לעשות שימוש ברכוש המשותף.
גבאי נ' נציגות הבית המשותף
בפסיקה שעסקה במצלמות שהותקנו בשטחי הרכוש המשותף נקבע כי התקנת מצלמות מסוג זה אינה בגדר שימוש רגיל וסביר ברכוש המשותף.
בערעור לבית המשפט המחוזי לא נמצא מקום להתערב בהוראה להסרת המצלמות, ובית המשפט התייחס גם לפגיעה האפשרית בפרטיות כאשר מצלמות המותקנות ברכוש המשותף מופנות אליו.
האם מצלמה חייבת להקליט כדי שתהיה פגיעה בפרטיות?
לא בהכרח.
מצלמה שאינה שומרת הקלטות אינה יוצרת בהכרח "מאגר מידע" שעליו חלות מלוא הוראות הנחיית הרשות להגנת הפרטיות. עם זאת, הרשות מבהירה שגם הפעלת מצלמה שאינה מקליטה עשויה לפגוע בזכות לפרטיות.
לכן תשובה של שכן שלפיה "אני לא שומר שום דבר, אני רק רואה בלייב" אינה בהכרח מסיימת את המחלוקת.
ומה אם המצלמה מקליטה גם קול?
כאן צריך לעצור ולבדוק את הדברים בנפרד.
הנחיית הרשות להגנת הפרטיות מבהירה שאין להשתמש במצלמות מעקב לצורך הקלטת קול אלא בהתאם להוראות חוק האזנת סתר, התשל"ט–1979.
אין להסיק מעצם קיומו של מיקרופון כי בכל מקרה בוצעה האזנת סתר. יש לבדוק כיצד המערכת פועלת, אילו שיחות נקלטות, מי צד להן ומהן נסיבות ההקלטה.
האם אפשר לדרוש מהשכן לשנות את זווית המצלמה?
כן. למעשה, בחלק מהמקרים זה עשוי להיות הפתרון המדויק ביותר.
אם ניתן להגן על דירתו של השכן באמצעות מצלמה שמכוונת אל דלתו ואינה מתעדת את דירתכם, ייתכן ששינוי זווית הצילום יאפשר לשמור על מטרת האבטחה ובמקביל לצמצם את הפגיעה בפרטיות.
מה עושים בפועל כשהשכן מצלם את הדלת שלכם?
מתעדים את המצלמה והמיקום
צלמו את המצלמה, את הקיר שעליו היא מותקנת ואת היחס בינה לבין דלת הדירה שלכם.
מבררים מה המצלמה באמת רואה
אם יש אפשרות לקבל צילום מסך או תיעוד של שדה הצילום, מדובר בראיה חשובה במיוחד.
שומרים את ההתכתבויות
הודעות שבהן השכן מסביר מדוע התקין את המצלמה, מסרב להזיז אותה או מתייחס לשימוש בצילומים עשויות להיות רלוונטיות.
בודקים אם מדובר ברכוש משותף
אם המצלמה מותקנת על חלק מהרכוש המשותף, יש לבחון גם את דיני הבית המשותף ולא רק את שאלת הפרטיות.
מגדירים את הסעד
האם נדרשת הסרה מלאה, שינוי זווית, הפסקת הקלטה, הגבלת שימוש בצילומים או סעד אחר?
האם אפשר לפנות לבית המשפט או למפקח על רישום מקרקעין?
הערכאה המתאימה תלויה בעילות המשפטיות ובסעדים המבוקשים.
כאשר המחלוקת נוגעת לשימוש שעושה בעל דירה ברכוש המשותף, עשויה להתעורר סמכותו של המפקח על רישום מקרקעין. כאשר עיקר התביעה הוא פגיעה בפרטיות, פיצויים או עילות אזרחיות אחרות, עשויה להתעורר סמכותו של בית המשפט האזרחי.
לכן לפני הגשת הליך חשוב לא רק לשאול "האם המצלמה חוקית?", אלא גם להגדיר מה מבקשים להשיג ומהו הבסיס המשפטי המתאים לכך.
האם אפשר לקבל פיצוי בגלל מצלמה של שכן?
בנסיבות המתאימות, פגיעה בפרטיות עשויה להקים גם עילה אזרחית. עם זאת, עצם העובדה ששכן התקין מצלמה אינה יוצרת באופן אוטומטי זכאות לפיצוי.
יש לבחון את שדה הצילום, משך התיעוד, מטרתו, המידע שנאסף, השימוש שנעשה בו ויתר נסיבות המקרה.
לעיתים המטרה המרכזית של ההליך אינה פיצוי כספי אלא להפסיק את הפגיעה באמצעות צו מתאים.
מצלמה מול הדלת – שאלות נפוצות
האם לשכן מותר לצלם את דלת הדירה שלי?
אין תשובה גורפת. צילום קבוע של דלת השכן עשוי לפגוע בפרטיות, במיוחד כאשר הוא מאפשר לתעד כניסות, יציאות, מבקרים או חלק מפנים הדירה.
מה אם הוא טוען שהמצלמה נועדה למנוע פריצות?
אבטחה היא מטרה לגיטימית, אך עדיין יש לבדוק האם שדה הצילום מידתי והאם ניתן להשיג את המטרה בלי לתעד את דירת השכן.
המצלמה נמצאת מעל הדלת שלו. זה הופך אותה לחוקית?
לא בהכרח. בנוסף למיקום הפיזי של המצלמה יש לבחון מה היא מצלמת בפועל ומה ניתן ללמוד באמצעותה.
הוא אומר שהמצלמה לא מקליטה. עדיין אפשר להתנגד?
גם מצלמה שאינה שומרת הקלטות עשויה לפגוע בפרטיות. העובדה שהמערכת משדרת בזמן אמת בלבד אינה מכריעה לבדה את הסוגיה.
אפשר לדרוש רק שינוי זווית ולא הסרה?
בהחלט. בנסיבות המתאימות שינוי זווית או צמצום שדה הצילום עשויים להיות פתרון מידתי שמאפשר אבטחה בלי לתעד את דירת השכן.
ומה אם המצלמה מקליטה את השיחות במסדרון?
הקלטת קול מחייבת בדיקה נפרדת בהתאם לדינים החלים, ובכללם חוק האזנת סתר. חשוב לברר כיצד המערכת פועלת ואילו שיחות נקלטות.
רוצים להבין את הכללים לגבי מצלמות בבית משותף?
במדריך המרכזי שלנו הרחבנו על מצלמות של שכנים, מצלמות ועד הבית, הסכמה להתקנה, שילוט, הקלטת קול, שמירת צילומים והסעדים האפשריים.
למדריך: מצלמות בבית משותףמצלמה של שכן מכוונת לדלת שלכם?
ניתן לבחון את מיקום המצלמה, שדה הצילום, אופן השימוש בה והאפשרויות המשפטיות להפסקת הפגיעה, לרבות שינוי זווית הצילום או הסרת המצלמה במקרים המתאימים.
שיחה עם עורך דין פנייה ב-WhatsApp
סכסוכי שכנים, בתים משותפים והגנת הפרטיות
עו"ד עמרי אושינסקי עוסק בליטיגציה אזרחית ובסכסוכי שכנים ובתים משותפים, לרבות מחלוקות הנוגעות לשימוש ברכוש המשותף ולמצלמות אבטחה ומעקב.
עו"ד אושינסקי הוא בוגר קורס ממוני הגנת הפרטיות (DPO) בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, בחסות הרשות להגנת הפרטיות.
במקרה של מצלמה המכוונת לדירה ניתן לבחון את נסיבות ההתקנה, שדה הצילום, הפגיעה האפשרית בפרטיות והסעדים המשפטיים המתאימים לנסיבות המקרה.
המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי המתחשב בנסיבותיו של כל מקרה.