סכסוכי שכנים | פרגולה ברכוש משותף | פירוק סככה

השכן בנה פרגולה או סככה ברכוש המשותף – מתי ניתן לדרוש את פירוקה?

השכן הקים פרגולה בגג המשותף, סככה לחניית אופנוע או קירוי בחצר? ייתכן שקיימת עילה לדרוש את הסרת המבנה. אבל לא כל פרגולה בשטח משותף מחייבת פירוק: השאלה היא מהן הזכויות בשטח, מהו השימוש שנוצר, האם ניתנה הסכמה וכיצד נפגעים יתר בעלי הדירות.

התשובה בקצרה: פרגולה או סככה היוצרות שימוש בלעדי או פוגעות בזכויות בעלי הדירות האחרים עשויות להצדיק צו להסרתן. מנגד, בפסק דין בוזגלו משנת 2026 בוטל צו לפירוק פרגולה שנותרה בגג משותף, לאחר שנבחנו נסיבות השימוש וההסכמות. גם סככה שחלקה ניצב בשטח פרטי וחלקה ברכוש משותף מחייבת בחינה פרטנית של הגבולות והסעד המתאים.
בחינת מקרה של פרגולה או סככה

האם מותר לבנות פרגולה ברכוש משותף?

סעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, מגדיר את הרכוש המשותף בבית משותף. בין היתר, עשויים להיכלל בו הקרקע, הגג וחלקים אחרים שלא נרשמו כדירות או כהצמדות כדין. העובדה שהגג נמצא מעל דירה מסוימת, או שהחצר צמודה פיזית לדירת קרקע, אינה קובעת לבדה את הבעלות בשטח.

לבעל דירה עשויה להיות זכות לשימוש רגיל וסביר ברכוש המשותף, אולם בנייה שמקנה לו שליטה ייחודית בשטח, חוסמת גישה או פוגעת באפשרות השימוש של אחרים מחייבת בדיקה משפטית אחרת. חשוב לבדוק גם את התקנון, ההצמדות וההסכמות שניתנו בפועל.

הבדיקה הראשונה

לא מתחילים מהשאלה אם לפרגולה יש היתר. קודם בודקים האם היא נמצאת ברכוש משותף, בשטח מוצמד או בשטח פרטי; לאחר מכן בוחנים את אופי השימוש ואת הזכויות של יתר בעלי הדירות.

להרחבה: השתלטות על רכוש משותףמתי שימוש בשטח משותף הופך לתפיסה או לפגיעה בזכויות יתר בעלי הדירות?

באילו מצבים מתעוררת מחלוקת על פרגולה או סככה?

פרגולה בגג משותף

קירוי שהוצב על גג המשמש את כלל בעלי הדירות, לעיתים לצד מתקנים או ריהוט.

סככה לחניית רכב או אופנוע

מבנה שנועד לשרת בעל דירה מסוים ועלול לחרוג אל שטח משותף.

פרגולה בחצר משותפת

קירוי המשנה את אופי השימוש בחצר או מייצר בפועל מתחם פרטי.

מבנה שחורג מגבול ההצמדה

חלק מהעמודים או הקירוי בשטח פרטי או מוצמד, וחלקם בשטח משותף.

אין דין כל אחד מהמקרים כדין האחר. לעיתים המחלוקת נוגעת לבעלות בשטח; לעיתים לשימוש בלעדי; ולעיתים למידת הפגיעה ולשאלה אם יש הצדקה לפירוק מלא או לתיקון נקודתי.

פסיקה עדכנית | 2026

בוזגלו נ' ברימט: לא כל פרגולה בגג משותף חייבת בפירוק

עש"א (מחוזי ירושלים) 34869-10-25 בוזגלו נ' ברימט | 6.3.2026

המחוזי ביטל את צו הפירוק ביחס לפרגולה

במסגרת סכסוך על גג משותף הוצבו פרגולה ומתקנים נוספים, ובהם ג'קוזי ומטבח חוץ. המפקחת על רישום המקרקעין הורתה על פירוק הפרגולה, אולם בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בנקודה זו.

במהלך ההליך הוסרו מתקנים מסוימים או ניתנו התחייבויות להסרתם, ושלושה מארבעת בעלי הדירות הסכימו להשארת הפרגולה. המחוזי הבחין בין השימוש הייחודי המקורי בגג לבין המצב שנותר, שבו לא הוכח כי הפרגולה עצמה שוללת באופן קבוע שימוש של בעלי הדירות האחרים.

ההכרעה לא העניקה הכשר גורף להתנהלות המערערים: בית המשפט מתח ביקורת על פעולות שבוצעו בגג ועמד על הצורך להסיר את הג'קוזי שנותר.

הלקח: יש לבחון את הפרגולה כפי שהיא קיימת בפועל, את השימוש שהיא מאפשרת, את ההסכמות ואת הפגיעה המוכחת — ולא להניח שכל קירוי בשטח משותף מחייב הריסה.
הבחנה חשובה

הסכמה של רוב בעלי הדירות אינה מאפשרת בכל מצב לפגוע בזכויותיו הקנייניות של מיעוט. משמעות ההסכמה תלויה בטיב הפעולה ובשאלה אם מדובר בשימוש רגיל או בשימוש ייחודי השולל זכויות מאחרים.

מתי הפרגולה הופכת לשימוש ייחודי ברכוש המשותף?

בעניין רע"א 9645/16 פארי נ' נחמיאס נדונה הקמת חניות בחצר משותפת. בפסיקה הודגש הצורך לבחון האם השימוש רגיל וסביר בהתאם לתנאי המקום והזמן, והאם הוא מאפשר לבעלי דירות אחרים שימוש דומה ברכוש המשותף.

פרגולה עשויה להיתפס כשימוש סביר בנסיבות מסוימות, אך כאשר היא חלק ממתחם סגור, מקבעת חזקה בלעדית או מונעת שימוש של שכנים אחרים, עשויה להתעורר עילה למתן סעד. גם משך השימוש והסכמות קודמות אינם מחליפים בדיקה של הזכויות עצמן.

מה חשוב להראות?

לא רק שהשכן בנה פרגולה, אלא כיצד הבנייה פוגעת בזכותכם: האם נחסמה גישה? האם נגרע שטח משימוש משותף? האם הוקם מתחם פרטי? האם המבנה חורג מעבר לגבול השטח המותר לשימושו?

להרחבה: שימוש ייחודי ברכוש המשותףמתי שימוש של בעל דירה בשטח משותף מצריך הסכמה רחבה יותר?

סככה שחלקה בשטח פרטי וחלקה ברכוש המשותף

זהו מצב מורכב במיוחד: בעל דירה מקים סככה לאופנוע או לרכב, כאשר חלק מהמבנה ניצב בשטח שבבעלותו או בהצמדתו וחלק אחר חורג אל הרכוש המשותף.

העובדה שחלק מהסככה נמצא בשטח פרטי אינה מעניקה כשלעצמה זכות לבנות גם על השטח המשותף. מנגד, עצם קיומה של חריגה אינה קובעת אוטומטית שיש לפרק את המבנה כולו. יש לברר את מיקום הגבולות, את טיב החריגה ואת הסעד הנדרש בנסיבות המקרה.

שלב 01מזהים את הגבול

בודקים צו בית משותף, תשריט, הצמדות ומסמכים רלוונטיים.

שלב 02מוכיחים את החריגה

מתעדים את המבנה; במקרה הצורך נעזרים במדידה מקצועית.

שלב 03מגדירים את הסעד

בוחנים אם נדרשת הסרה חלקית, פירוק מלא או פתרון אחר.

ניסיון משפטי מהשטח

תיק קהא: בית המשפט הורה על פירוק סככה לחניית אופנוע

ת"א 54319-03-22 קהא נ' כצנלסון ואח' | בית משפט השלום ברחובות

סככה שנבנתה בחלקה ברכוש המשותף

במסגרת סכסוך שכנים מורכב שבו ייצגו עורכי הדין ירון אילון ועמרי אושינסקי את הנתבעים והתובעים שכנגד, נדונו מחלוקות שונות הנוגעות לשימוש במקרקעין וברכוש המשותף.

אחת הסוגיות הייתה סככה לחניית אופנוע שנבנתה בחלקה בשטח משותף ובחלקה בשטח שבבעלות הנתבעים והתובעים שכנגד. בית המשפט הורה על פירוק הסככה.

ההליך בכללותו הסתיים בדחיית התביעה העיקרית ובקבלת מרבית התביעה שכנגד. דווקא משום כך, ההוראה הספציפית לפירוק הסככה ממחישה שכל רכיב בסכסוך שכנים עשוי להיבחן לגופו, גם כאשר יתר הטענות מוכרעות באופן שונה.

המשמעות המעשית: אין להניח שמבנה חסין מפני צו פירוק רק מפני שחלק ממנו ניצב בשטח פרטי. יש לבחון את הזכויות, את החריגה ואת ההכרעה ביחס למבנה המסוים.

המקרה מתואר לצורך המחשת התוצאה שנקבעה לגבי הסככה, ולא כהכללה שלפיה בכל חריגה חלקית יינתן צו לפירוק המבנה כולו.

האם היתר בנייה או פטור מהיתר מאפשרים להציב פרגולה?

יש להבחין בין השאלה התכנונית — האם נדרש היתר בנייה ואם התקיימו התנאים הרלוונטיים — לבין השאלה הקניינית: האם בעל הדירה רשאי לבצע את הפעולה בשטח המסוים מבחינת זכויות יתר בעלי הדירות.

אישור תכנוני אינו בהכרח מכריע מחלוקת על זכויות ברכוש המשותף. גם כאשר הבנייה מותרת מבחינה תכנונית, עשויה להתעורר התנגדות קניינית שיש לבחון בנפרד.

שתי בדיקות שונות

מותר לבנות מבחינה תכנונית? זו שאלה אחת. מותר לבנות דווקא בשטח המשותף? זו שאלה נוספת.

איזה סעד ניתן לבקש: פירוק, הסרה חלקית או צו מניעה?

כאשר מתברר שהוקם מבנה הפוגע בזכויות, יש לנסח את הסעד לפי הבעיה הפיזית. לעיתים נדרש צו להסרת מבנה; לעיתים צו למניעת שימוש ייחודי; ולעיתים הסדרה מצומצמת יותר של החריגה.

בפסק הדין בוזגלו נותרה הפרגולה על כנה בנסיבות שנבחנו. במקרים אחרים, ובכלל זה בסוגיית הסככה בתיק קהא, ניתן צו לפירוק. ההבדל מדגיש את הצורך לבסס את הסעד על העובדות והראיות.

סילוק יד מרכוש משותף: מתי ניתן לדרוש פינוי או הסרת מבנה?מדריך לסעדים האפשריים כאשר שכן תופס שטח משותף.
הכנת תשתית ראייתית

מה כדאי לאסוף לפני שמבקשים לפרק פרגולה של שכן?

  • נסח רישום: זיהוי בעלי הזכויות בדירות.
  • צו ותשריט הבית המשותף: בירור גבולות השטח והצמדות.
  • תקנון והחלטות אסיפה: בדיקת הסדרים והסכמות רלוונטיים.
  • תצלומים וסרטונים: תיעוד מיקום העמודים, הקירוי, החסימות ואופן השימוש.
  • תכתובות והתנגדויות: מתי הוקמה הפרגולה, מי הסכים ומי התנגד.
  • מדידה מקצועית לפי הצורך: במיוחד כשנטענת חריגה חלקית לשטח המשותף.
  • תיעוד הפגיעה בפועל: חסימת מעבר, מניעת גישה או שלילת אפשרות שימוש.

מכתב התראה או תביעה: כיצד נכון לפעול?

לפני משלוח דרישה לפירוק פרגולה או סככה, חשוב לוודא מהו המצב המשפטי של השטח ומה ניתן להוכיח. מכתב התראה יעיל צריך להציג את המבנה, את הפגיעה הנטענת ואת הסעד המבוקש — ולא להסתפק בטענה כללית שהבנייה אינה חוקית.

אם המחלוקת אינה נפתרת, יש לבדוק את הערכאה המוסמכת לפי זהות הצדדים, עילת התביעה והסעדים המבוקשים. סכסוכים מסוימים בבית משותף עשויים להתברר לפני המפקח על רישום המקרקעין; אחרים לפני בית המשפט המוסמך.

מתי מגישים תביעה למפקח על רישום מקרקעין?סמכות, מסמכים והיערכות להליך בסכסוכי בתים משותפים.
בדיקה משפטית ממוקדת

השכן בנה פרגולה או סככה שפוגעת בזכויותיכם?

אפשר לפנות עם תיאור קצר של המבנה, מיקומו, תמונות והמסמכים הקיימים. לאחר בירור ראשוני ניתן לבחון אם יש בסיס לדרישת פירוק, להסדרה אחרת או לנקיטת הליך משפטי.

ככל שיש ברשותכם תשריט בית משותף, צו רישום או תכתובות עם השכן, רצוי לציין זאת בפנייה.

פנייה ב-WhatsApp לבחינת המקרה

שאלות נפוצות על פרגולה וסככה ברכוש המשותף

האם מותר לשכן לבנות פרגולה בחצר המשותפת בלי הסכמתי?

יש לבדוק את אופי הבנייה, הזכויות בשטח, התקנון וההסכמות. לא כל שימוש מחייב הסכמה פרטנית, אך שימוש ייחודי או פגיעה בזכויות אחרים עשויים לחייב הסכמה מתאימה ולהצדיק סעד משפטי.

האם הסכמת רוב הדיירים מספיקה לפרגולה בגג משותף?

לא תמיד. בפסק הדין בוזגלו משנת 2026 ניתנה משמעות להסכמת רוב בעלי הדירות בנסיבות שבהן הפרגולה שנותרה לא שללה שימוש של האחרים. אין בכך היתר כללי לרוב לפגוע בזכויות קנייניות של מיעוט.

אפשר לדרוש פירוק סככה שרק חלק ממנה חורג לרכוש המשותף?

ניתן לבחון דרישה כזו. יש להוכיח את הגבולות ואת החריגה ולבחון מהו הסעד המתאים. בתיק קהא ניתן צו לפירוק סככה שחלקה היה בשטח משותף וחלקה בשטח פרטי, אך אין בכך כלל אוטומטי לכל מקרה.

האם פרגולה עם היתר בנייה מוגנת מתביעה של השכנים?

לא בהכרח. אישור תכנוני אינו מחליף את בחינת הזכויות הקנייניות בשטח ואת זכויות יתר בעלי הדירות.

האם פרגולה שנמצאת במקום שנים רבות חייבת להישאר?

חלוף הזמן לבדו אינו מכריע. יש לבדוק הסכמות, שימוש בפועל, זכויות רשומות, הליכים קודמים וטענות נוספות לפי נסיבות המקרה.

האם צריך מודד כדי לתבוע פירוק סככה?

לא בכל מקרה. כאשר המחלוקת נוגעת לגבול בין שטח פרטי או מוצמד לרכוש משותף, מדידה מקצועית עשויה להיות ראיה משמעותית.

היכן מגישים תביעה על פרגולה ברכוש המשותף?

הסמכות תלויה בזהות הצדדים, בעילת התביעה ובסעדים. במקרים מתאימים ההליך יתברר לפני המפקח על רישום המקרקעין, ובאחרים לפני בית המשפט המוסמך.

עו״ד עמרי אושינסקי
על עורך הדין

עו"ד עמרי אושינסקי

עו"ד עמרי אושינסקי עוסק בליטיגציה אזרחית ומסחרית, בסכסוכי שכנים ובמחלוקות הנוגעות לזכויות במקרקעין וברכוש המשותף. במסגרת עבודתו הוא עוסק בבחינת הזכויות, בניתוח הראיות ובגיבוש הסעדים המתאימים לנסיבות הסכסוך.

המידע בעמוד הוא מידע משפטי כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. יש לבחון כל מקרה לפי מסמכי המקרקעין, העובדות והדין החל. תיאור הליכים משפטיים אינו מבטיח תוצאה דומה במקרה אחר.