טענת פרעתי בהוצאה לפועל: שילמתם והחוב עדיין מופיע?
אם נפתח נגדכם תיק הוצאה לפועל בגין חוב שלטענתכם כבר שולם, הוסדר או שאינכם חייבים עוד לשלמו – ייתכן שהמסלול הרלוונטי הוא בקשה בטענת "פרעתי". אבל עצם האמירה "כבר שילמתי" אינה מספיקה: השאלה המרכזית היא מה בדיוק אירע, מתי אירע – ובעיקר כיצד ניתן להוכיח זאת.
אלא מה עושים כאשר שילמתם ישירות לזוכה, הגעתם להסדר לאחר פסק הדין, החוב בתיק אינו משקף לטענתכם את התשלומים שבוצעו, או שהזוכה ממשיך בהליכי גבייה למרות שלטענתכם אינכם חייבים עוד את מלוא הסכום.
שילמתי את החוב – למה תיק ההוצאה לפועל עדיין פתוח?
זהו אחד המצבים המרכזיים שבהם עולה הצורך לבחון טענת "פרעתי". ייתכן שהתשלום בוצע ישירות לזוכה, ייתכן ששולם רק חלק מהחוב, ייתכן שהצדדים הגיעו להסדר לאחר פסק הדין, וייתכן שקיימת מחלוקת אחרת בשאלה האם החייב עדיין נדרש לקיים את החיוב המבוצע בתיק.
סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל עוסק בחייב הטוען כי מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו. לכן, למרות השם "פרעתי", הדיון אינו מוגבל בהכרח לשאלה האם בוצעה העברה בנקאית לזוכה.
באילו מצבים טענת פרעתי יכולה להיות רלוונטית?
שילמתי ישירות לזוכה – והתיק לא עודכן
תשלום ישיר לזוכה עשוי להיות רלוונטי מאוד לטענת פרעתי. הבעיה בדרך כלל אינה עצם האפשרות לשלם מחוץ לתיק, אלא היכולת להראות מה שולם, מתי, עבור איזה חוב והאם הסכום אכן צריך להיזקף על חשבון החוב שבתיק.
שילמתי במזומן ואין לי קבלה
כאן הקושי הוא בעיקר ראייתי. נטל השכנוע בטענת פרעתי מוטל ככלל על החייב. בהיעדר קבלה או אסמכתה יש לבחון האם קיימות ראיות אחרות: התכתבויות, הודאות, עדים, משיכות כספים, מסמכים או נסיבות התומכות בגרסת התשלום.
הגענו להסדר אחרי פסק הדין
הסכמה מאוחרת בין הצדדים עשויה להיות משמעותית. יש לבחון את נוסח ההסדר, האם קוים, אילו תשלומים בוצעו ומה הייתה משמעות ההסכמה ביחס לחוב שנפסק ולתיק ההוצאה לפועל.
שילמתי רק חלק מהחוב
טענת פרעתי אינה חייבת לעסוק בכל החוב. סעיף 19 מתייחס גם למצב שבו החייב טוען כי אינו חייב עוד למלא אחר פסק הדין כולו או מקצתו.
הזוכה חייב לי כסף – אפשר לקזז?
לא כל טענת קיזוז מתאימה לבירור בהוצאה לפועל. הפסיקה מבחינה בין זכות קיזוז קיימת ומוכחת לבין זכות קיזוז שנויה במחלוקת, שבירורה עשוי להצריך הליך בפני הערכאה המוסמכת.
אני חושב שפסק הדין עצמו שגוי
זה כבר סיפור אחר. טענת פרעתי אינה תחליף לערעור ואינה מאפשרת, ככלל, לפתוח מחדש טענות שהיה מקום לבררן בהליך שבו ניתן פסק הדין.
שילמתי ישירות לזוכה – האם אפשר לטעון פרעתי?
כן, תשלום שבוצע ישירות לזוכה עשוי לעמוד בבסיס טענת פרעתי. במקרה כזה חשוב להראות את הקשר בין התשלום לבין החוב המבוצע בתיק ההוצאה לפועל.
ככל שקיימת אסמכתה בנקאית ברורה, הודעה של הזוכה המאשרת את קבלת הכסף, קבלה, הסכם או תכתובת שממנה ניתן להבין עבור מה בוצע התשלום – התשתית הראייתית עשויה להיות ברורה יותר.
העברתי כסף לחשבון של הזוכה. זה מספיק?
לא בהכרח. צריך לבחון בין היתר מי העביר את הכסף, למי הוא הועבר, מה נכתב בהעברה, האם היו בין הצדדים חובות נוספים, והאם ניתן לקשור את התשלום לחוב הספציפי שנגבה בתיק ההוצאה לפועל.
חשוב גם לזכור כי חוק ההוצאה לפועל מטיל על זוכה חובת דיווח על תקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, בהתאם להוראות החוק.
שילמתי במזומן ואין לי קבלה – האם עדיין אפשר להוכיח?
אפשר לטעון לתשלום במזומן, אבל ככל שאין מסמך ישיר המעיד על התשלום, המחלוקת עלולה להפוך לשאלה ראייתית מורכבת: מי אמר מה, מתי שולם הכסף, מה היה סכומו ומה הייתה מטרת התשלום.
התכתבויות
WhatsApp, SMS או דוא"ל שבהם הזוכה מתייחס לתשלום שבוצע או ליתרה שנותרה לאחריו.
תנועות כספיות
משיכת מזומן סמוכה למועד הנטען אינה בהכרח מוכיחה לבדה מסירה לזוכה, אך עשויה להיות חלק ממכלול הראיות.
עדים ונסיבות
במקרים המתאימים ניתן לבחון עדויות, התנהגות הצדדים לאחר התשלום ומסמכים נוספים התומכים בגרסה.
בטענת פרעתי נטל השכנוע מוטל על החייב. לכן כאשר הטענה היא לתשלום במזומן, לא כדאי להסתפק במשפט "שילמתי לו ביד". צריך לבנות את התמונה הראייתית המלאה ככל שניתן.
מי צריך להוכיח שהחוב כבר שולם?
הכלל הוא כי נטל השכנוע בטענת פרעתי מוטל על החייב. החייב הוא שטוען כי מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, ולכן עליו לבסס את הטענה.
עם זאת, הפסיקה מבחינה בין נטל השכנוע לבין נטל הבאת הראיות. נטל השכנוע נשאר על החייב, אך במהלך הדיון נטל הבאת הראיות עשוי לעבור אל הזוכה כאשר החייב מציג ראיות התומכות לכאורה בטענתו.
הגענו להסדר אחרי פסק הדין – האם ההסדר יכול לתמוך בטענת פרעתי?
לעיתים לאחר שניתן פסק דין – ואף לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל – החייב והזוכה מגיעים להסכמה חדשה: פריסה לתשלומים, הפחתה מוסכמת, תשלום סכום מסוים כנגד סילוק החוב או הסכמה אחרת בנוגע לאופן ביצוע החיוב.
במצב כזה השאלה אינה רק מה נקבע בפסק הדין המקורי, אלא גם מה בדיוק הוסכם לאחר מכן והאם ההסכמה המאוחרת קוימה.
הניסוח של ההסדר חשוב
יש הבדל בין זוכה שמסכים לקבל תשלומים בפריסה מבלי לוותר על יתרת החוב, לבין הסכמה מפורשת שלפיה תשלום סכום מסוים יביא לסילוק מלא של החיוב.
לכן יש לבחון את נוסח ההסכם, ההתכתבויות שקדמו לו, התשלומים שבוצעו מכוחו והתנהגות הצדדים לאחר מכן.
הזוכה חייב לי כסף – האם אפשר פשוט לקזז מהחוב?
לא כל טענה של "גם הוא חייב לי" יכולה להתברר במסגרת טענת פרעתי. הפסיקה מבחינה בין זכות קיזוז מוכחת לבין זכות קיזוז שעדיין שנויה במחלוקת.
זכות קיזוז מוכחת
כאשר קיימת זכות קיזוז ברורה ומוכחת, למשל מכוח הכרעה מחייבת, ניתן בנסיבות המתאימות לבחון אותה במסגרת טענת פרעתי.
זכות קיזוז שנויה במחלוקת
כאשר עצם קיומו של החוב הנגדי, גובהו או תוקפו עדיין דורשים בירור, רשם ההוצאה לפועל אינו אמור להפוך לערכאה שמכריעה בתביעה החדשה.
עברו כמה שנים מאז ששילמתי – מאוחר מדי להגיש טענת פרעתי?
לא נקבע בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל פרק זמן סטטוטורי שבמהלכו בלבד ניתן להגיש טענת פרעתי. בית המשפט העליון כבר קבע כי אין להשתיק חייב רק משום שטענתו לפירעון מועלית לאחר חלוף זמן.
עם זאת, העובדה שאין "דדליין" סטטוטורי פשוט אינה הופכת את חלוף הזמן לחסר משמעות. ככל שעוברות שנים, מסמכים עלולים להיעלם, עדים עלולים שלא לזכור, והשאלה מדוע הטענה לא הועלתה מוקדם יותר עשויה לקבל משמעות במסגרת בירור העובדות והראיות.
אז אפשר להגיש פרעתי בכל זמן?
אין בסעיף 19 מגבלת זמן סטטוטורית רגילה להגשת הטענה, אך שיהוי ונסיבות ההתנהלות עשויים להיות רלוונטיים. לכן לא כדאי להסיק מכך שמומלץ להמתין. אם מתנהלים הליכי גבייה בגין חוב שלטענתכם כבר נפרע, כדאי לבחון את המצב ללא דיחוי.
האם הגשת טענת פרעתי עוצרת אוטומטית את הליכי ההוצאה לפועל?
לא נכון להניח שעצם הגשת טענת פרעתי עוצרת אוטומטית את ההליכים. סעיף 19 מאפשר לרשם ההוצאה לפועל, עד להכרעה בטענה, להורות במקרים המתאימים על עיכוב ביצוע כולו או מקצתו מטעמים מיוחדים שיירשמו.
כאשר מבוקש עיכוב, יש לבחון האם נדרשת בקשה מתאימה, אילו הליכים מבוקש לעכב, מהי התשתית לטענת הפרעתי ומה הנזק שעלול להיגרם אם הגבייה תימשך עד להכרעה.
מה אי אפשר לעשות באמצעות טענת פרעתי?
טענת פרעתי היא כלי חשוב, אבל היא אינה מסלול לפתיחה מחדש של כל המחלוקות שהיו בין הצדדים לפני מתן פסק הדין.
מתאים לבחינה במסגרת פרעתי
- תשלום שבוצע לאחר פסק הדין.
- תשלום ישיר לזוכה שלא קיבל ביטוי מתאים בתיק.
- טענה לפירעון חלקי.
- הסכמה מאוחרת בנוגע לביצוע החיוב.
- טענה אחרת שמשמעותה שהחייב אינו חייב עוד לקיים את החיוב, בהתאם לגבולות סמכות הרשם.
- קיזוז מוכח בנסיבות המתאימות.
לא הופכים את ההוצאה לפועל לערעור
- "בית המשפט טעה כשחייב אותי".
- טענות שהיה מקום להעלות לפני מתן פסק הדין.
- תביעה חדשה לפיצויים נגד הזוכה.
- קיזוז המבוסס על חוב נגדי שעצם קיומו עדיין שנוי במחלוקת.
- ניסיון לשנות את החלק האופרטיבי של פסק הדין.
האם רשם ההוצאה לפועל יכול לפרש או לשנות את פסק הדין?
נקודת המוצא היא שהוצאה לפועל נועדה לבצע את פסק הדין – לא לכתוב אותו מחדש.
רשם ההוצאה לפועל מוסמך להכריע במסגרת סעיף 19 האם החייב מילא אחר פסק הדין או האם הוא עדיין חייב למלא אחריו, אך סמכות זו אינה הופכת אותו לערכאת ערעור על פסק הדין המבוצע.
ביצוע
הרשם בוחן את החיוב שאותו יש לבצע ואת טענת החייב שלפיה החיוב כבר קוים או אינו מוטל עליו עוד.
לא תיקון פסק דין
אם החייב סבור שפסק הדין עצמו שגוי, טענת פרעתי אינה המסלול הרגיל לתיקון אותה הכרעה.
אי-בהירות
כאשר קיימת אי-בהירות אמיתית בפסק הדין, קיימת בדין מסגרת לקבלת הבהרה מהערכאה שנתנה אותו.
איך מגישים טענת פרעתי בהוצאה לפועל?
הבקשה אינה אמורה להסתכם בשורה "החוב כבר שולם". יש להגיש בקשה מנומקת ולתמוך אותה בתצהיר ובמסמכים הרלוונטיים.
בודקים מה בדיוק נגבה בתיק
לפני שמנסחים את הטענה, צריך להבין מהו פסק הדין או החיוב המבוצע, מהי יתרת החוב בתיק ואילו תשלומים כבר מופיעים בו.
מגדירים מהי טענת הפרעתי
האם מדובר בתשלום מלא? תשלום חלקי? הסדר מאוחר? ויתור? קיזוז מוכח? או טענה אחרת שלפיה החייב אינו חייב עוד לקיים את מלוא החיוב?
אוספים את הראיות
תדפיסי בנק, קבלות, הסכמים, התכתבויות, אישורי העברה, מסמכי התיק וכל ראיה אחרת שיכולה לתמוך בגרסה.
מגישים בקשה מנומקת ותצהיר
לפי דף השירות של רשות האכיפה והגבייה, הבקשה מוגשת בקוד בקשה 119, וכאשר נעשה שימוש בטופס – מדובר בטופס 236. לבקשה יש לצרף בקשה מנומקת, תצהיר חתום ומסמכים תומכים ככל שקיימים.
בוחנים האם נדרש גם עיכוב הליכים
אם במקביל לבירור מתנהלים עיקולים או הליכי גבייה אחרים, יש לבחון בנפרד האם קיימת הצדקה לבקש את עיכובם עד להכרעה.
הרשם מכריע בטענה
בהתאם למחלוקת ולצורך בבירור, רשם ההוצאה לפועל בוחן את טענות הצדדים ואת הראיות ומכריע האם ובאיזו מידה החייב עדיין נדרש למלא אחר החיוב.
אילו מסמכים כדאי לאסוף לפני שמגישים טענת פרעתי?
המסמכים הנדרשים משתנים מתיק לתיק, אבל כאשר הטענה מבוססת על תשלום או הסדר כדאי להתחיל באיסוף מסודר של החומר.
- פסק הדין או המסמך שמכוחו נפתח תיק ההוצאה לפועל.
- דף יתרות ותנועות רלוונטי מתיק ההוצאה לפועל.
- אסמכתאות להעברות בנקאיות.
- קבלות או אישורי תשלום.
- הסכם פשרה או הסדר שנחתם לאחר פסק הדין.
- התכתבויות WhatsApp, SMS או דוא"ל עם הזוכה.
- הודעות שבהן הזוכה מאשר קבלת כסף או יתרה מסוימת.
- מסמכים הנוגעים לקיזוז, אם נטענת זכות קיזוז.
- ראיות לתשלום במזומן, ככל שקיימות.
- החלטות קודמות שניתנו בתיק ההוצאה לפועל.
מה בתי המשפט אומרים על טענת פרעתי?
הפסיקה לאורך השנים מחדדת מספר עקרונות שחשוב להכיר לפני שמגישים בקשה.
אין מגבלת זמן סטטוטורית פשוטה להגשת הטענה
בית המשפט העליון קבע כי סעיף 19 אינו קובע פרק זמן שבמהלכו בלבד ניתן להגיש טענת פרעתי, וכי יש לברר טענת חייב שלפיה פרע את החוב גם כאשר היא מועלית בשלב מאוחר יותר.
נטל השכנוע נשאר על החייב
החייב הוא שנדרש להוכיח כי מילא אחר החיוב או שאינו חייב עוד למלא אחריו. עם זאת, נטל הבאת הראיות עשוי לעבור במהלך הדיון כאשר מוצגת תשתית לכאורה התומכת בטענה.
"פרעתי" רחב יותר מהמילה "שילמתי"
הפסיקה מכירה בכך שסעיף 19 אינו מוגבל רק לטענה של העברת כסף, אלא עשוי לחול על טענה שמשמעותה שהחייב פטור עוד מביצוע החיוב, כולו או חלקו.
קיזוז – רק בתוך גבולות סמכות הרשם
ניתן בנסיבות המתאימות להעלות זכות קיזוז מוכחת, אך זכות קיזוז שעצם קיומה או היקפה שנויים במחלוקת עשויה לדרוש בירור בהליך שיפוטי נפרד.
הוצאה לפועל אינה ערכאת ערעור
רשם ההוצאה לפועל אינו אמור לפתוח מחדש את המחלוקת שכבר הוכרעה בפסק הדין, או להכריע בתביעות חדשות של החייב נגד הזוכה החורגות מתפקידו בביצוע החיוב.
לפני שמגישים "פרעתי" צריך לזהות במדויק אם מדובר בטענה על ביצוע החיוב או פטור מאוחר ממנו, או למעשה בניסיון להעלות מחלוקת חדשה שאינה בסמכות רשם ההוצאה לפועל.
מה עושים כאשר חייב מגיש נגד הזוכה טענת פרעתי?
טענת פרעתי אינה רלוונטית רק לחייבים. עבור זוכה, קבלת בקשה כזו מחייבת לבחון בדיוק מה נטען ומהי התשתית שהציג החייב.
יש לבדוק האם התשלום הנטען אכן התקבל, האם הוא שייך לחוב שבתיק, האם קיים הסדר שהחייב מפרש באופן שונה, האם נטענת זכות קיזוז מוכחת או שמדובר למעשה בתביעה חדשה נגד הזוכה.
גם לזוכה חשוב לשמור תיעוד
כאשר תשלומים מתקבלים מחוץ לתיק, יש חשיבות לתיעוד התקבולים, לעדכון הנדרש לפי הדין ולשמירת ההתכתבויות וההסכמות בין הצדדים.
תגובה לטענת פרעתי צריכה להתמודד עם הגרסה העובדתית והראיות שהוצגו, ולא רק לטעון באופן כללי שהחייב "עדיין חייב".
5 טעויות נפוצות בטענת פרעתי
להגיש בלי ראיות
כאשר נטל השכנוע מוטל על החייב, בקשה כללית ללא תשתית עובדתית ומסמכים עלולה להקשות מאוד על הוכחת הטענה.
לנסות לערער על פסק הדין
אם הטענה היא שפסק הדין המקורי שגוי, צריך לבחון את המסלול המשפטי המתאים. פרעתי אינה ערעור במסווה.
להניח שההליכים נעצרו
עצם הגשת הבקשה אינה סיבה להניח שכל הליכי הגבייה נעצרו. יש לבחון האם נדרש סעד נוסף של עיכוב.
לטעון קיזוז שעדיין לא הוכרע
הטענה שהזוכה "חייב לי יותר" אינה מספיקה כאשר עצם החוב הנגדי עדיין דורש בירור שיפוטי.
לא להסביר את ציר הזמן
מתי ניתן פסק הדין? מתי שולם? מתי נחתם ההסדר? מתי נפתח התיק? ציר זמן ברור יכול להיות קריטי להבנת הטענה.
לערבב כמה טענות שונות
בקשה חזקה צריכה להבחין בין תשלום, הסדר, קיזוז, טענה לחישוב שגוי וטענה נגד פסק הדין עצמו – ולמקם כל טענה במסגרת המשפטית המתאימה.
עו"ד עמרי אושינסקי – הוצאה לפועל, חדלות פירעון והסדרי חוב
מחלוקת במסגרת טענת פרעתי דורשת לעיתים לרדת לפרטי התיק: פסק הדין, יתרת החוב, היסטוריית התשלומים, הסכמות מאוחרות והראיות הקיימות בידי הצדדים.
עו"ד עמרי אושינסקי עוסק בייצוג בהליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הסדרי חוב וליטיגציה אזרחית־מסחרית.
קודם לעבודתו כעורך דין עבד ברשות האכיפה והגבייה – במערכת ההוצאה לפועל. הרקע במערכת, לצד העיסוק כיום בייצוג משפטי, מאפשר לבחון תיקי הוצאה לפועל גם מתוך הבנת ההליך עצמו וגם מתוך נקודת המבט של המחלוקת המשפטית והראייתית שבין החייב לזוכה.
בטענת פרעתי, הבחינה מתחילה בדרך כלל בשאלה פשוטה לכאורה: מה החייב טוען שכבר קרה לאחר היווצרות החיוב – ואיך ניתן להוכיח זאת? משם יש לבחון האם הטענה אכן מתאימה לסעיף 19, מהן הראיות הנדרשות והאם קיימים הליכים נוספים שיש לטפל בהם במקביל.
מהו החיוב שמבוצע, מה נטען ששולם, מהן האסמכתאות, האם קיים הסדר מאוחר, האם מתנהלים הליכים פעילים והאם טענת פרעתי היא אכן המסלול המשפטי המתאים.
טענת פרעתי בהוצאה לפועל – שאלות מעשיות
שילמתי ישירות לזוכה – האם אפשר להגיש טענת פרעתי?
כן, במקרים המתאימים. יש להציג תשתית המאפשרת לקשור את התשלום לחוב המבוצע בתיק ולהראות מה שולם ומתי. אסמכתאות בנקאיות, קבלות והתכתבויות עשויות להיות משמעותיות.
שילמתי במזומן ואין לי קבלה – מה אפשר לעשות?
היעדר קבלה יוצר קושי ראייתי אך אינו בהכרח סוף הבדיקה. יש לבחון האם קיימות ראיות אחרות התומכות בתשלום, כגון התכתבויות, עדים, תנועות כספיות או התנהגות הצדדים לאחר המועד הנטען. נטל השכנוע בטענת פרעתי מוטל ככלל על החייב.
האם יש מועד אחרון להגשת טענת פרעתי?
סעיף 19 אינו קובע תקופת זמן סטטוטורית רגילה שלאחריה לא ניתן עוד להעלות את הטענה. עם זאת, שיהוי עשוי להשפיע על המישור הראייתי ועל בחינת נסיבות המקרה.
האם טענת פרעתי עוצרת עיקולים?
לא נכון להניח שעצם הגשת הבקשה עוצרת אוטומטית את הליכי ההוצאה לפועל. סעיף 19 מקנה לרשם סמכות, בתנאים הקבועים בו, להורות על עיכוב ביצוע עד להכרעה. יש לבחון האם נדרשת בקשה מתאימה לעיכוב.
אפשר לטעון קיזוז במסגרת פרעתי?
בנסיבות המתאימות ניתן להעלות זכות קיזוז מוכחת. לעומת זאת, כאשר עצם הזכות, גובהה או תוקפה שנויים במחלוקת, ייתכן שהבירור צריך להיעשות בפני ערכאה שיפוטית מוסמכת ולא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.
הגענו להסדר אחרי פסק הדין – מה עושים?
יש לבחון את נוסח ההסדר, מועד כריתתו, התשלומים שבוצעו מכוחו והשאלה כיצד הוא משפיע על החיוב המבוצע. הסכמה מאוחרת עשויה להיות רלוונטית לטענה שהחייב אינו חייב עוד למלא אחר החיוב, כולו או חלקו.
אפשר לטעון במסגרת פרעתי שפסק הדין היה שגוי?
ככלל, טענת פרעתי אינה תחליף לערעור. רשם ההוצאה לפועל נועד לבצע את פסק הדין ולבחון במסגרת סמכותו אם החייב מילא אחריו או אינו חייב עוד למלא אחריו, ולא לפתוח מחדש את ההכרעה המקורית.
מי צריך להוכיח שהחוב שולם?
נטל השכנוע בטענת פרעתי מוטל על החייב. עם זאת, לאחר הצגת ראיות התומכות לכאורה בטענה, נטל הבאת הראיות עשוי בנסיבות המתאימות לעבור אל הזוכה.
האם אפשר להגיש פרעתי רק לגבי חלק מהחוב?
כן. סעיף 19 מתייחס גם לטענה שלפיה החייב אינו חייב עוד למלא אחר פסק הדין כולו או מקצתו. לכן ניתן במקרים המתאימים לטעון לפירעון חלקי.
מה צריך לצרף לבקשת פרעתי?
לפי רשות האכיפה והגבייה, יש להגיש בקשה מנומקת, תצהיר חתום ומסמכים התומכים בבקשה ככל שקיימים. בהגשה באמצעות הטופס הייעודי מדובר בטופס 236, קוד בקשה 119.
שילמתם – אבל תיק ההוצאה לפועל עדיין ממשיך?
אם שילמתם את החוב כולו או חלקו, הגעתם להסדר עם הזוכה, או שלטענתכם קיימת סיבה אחרת שבגללה אינכם חייבים עוד את הסכום הנגבה בתיק, כדאי לבחון את המסמכים לפני שמגישים בקשה.
בטענת פרעתי, ההבדל בין טענה כללית לבין בקשה מבוססת נמצא פעמים רבות בפרטים: ציר הזמן, נוסח ההסכמות, אסמכתאות התשלום והמסגרת המשפטית המתאימה לטענה.
עו"ד עמרי אושינסקי עוסק בהוצאה לפועל, חדלות פירעון, הסדרי חוב וליטיגציה אזרחית־מסחרית, ובעבר עבד ברשות האכיפה והגבייה.
03-7161515 | לתיאום שיחה