דייר מסרב לשלם על שיפוץ בבניין. האם הוא חייב?
האסיפה אישרה שיפוץ בלובי, החלפת צנרת או עבודות יקרות ברכוש המשותף. אחד מבעלי הדירות מתנגד. מתי הוא חייב להשתתף בהוצאה, מתי יש לו עילה להתנגד, ומה עושים לפני שהעבודות מתחילות?
החלטה של רוב בעלי הדירות אינה מסיימת בהכרח את המחלוקת. מנגד, בעל דירה אינו יכול להפסיק לשלם רק משום שלדעתו ההחלטה התקבלה שלא כדין.
ההכרעה תלויה בשאלות שונות: האם מדובר בתחזוקה או בשיפור חדש? מה נקבע בתקנון הבית המשותף? האם ההחלטה התקבלה בדרך הנדרשת? והאם המתנגד פעל בזמן, לפני שהעבודות הפכו לעובדה מוגמרת?
פסק דין שניתן באוגוסט 2026 על ידי המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין בתל אביב ממחיש היטב מדוע אי־תשלום אינו תחליף לנקיטת הליך משפטי מתאים.
תחזוקה או שדרוג: השאלה הראשונה
סעיף 58(א) לחוק המקרקעין מחייב בעל דירה להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקה תקינה ולניהול הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחויבים בדין או המקובלים לפי הנוהג. ככלל, שיעור ההשתתפות נגזר מיחס שטח רצפת הדירה לשטחי הדירות בבניין, אלא אם נקבע בתקנון שיעור אחר.
החוק מגדיר החזקה תקינה כשמירה על מצב הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבנייה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות.
תיקון והחזקה
תיקון מעלית קיימת, טיפול באיטום או החלפת צנרת משותפת שהתבלתה עשויים להיחשב הוצאות החזקה תקינה, בהתאם לנסיבות ולנחיצות העבודות.
תוספת ושיפור
הקמת בריכה חדשה, הוספת מתקן שלא היה קיים או שדרוג החורג מן הדרוש להחזקה תקינה מעוררים שאלות אחרות בדבר הסמכות לחייב בעלי דירות מתנגדים.
לא הכותרת שניתנה לפרויקט קובעת. שיפוץ לובי יכול לכלול עבודות תחזוקה הכרחיות, אך גם רכיבים עיצוביים יקרים. לעיתים יש לבחון כל רכיב בנפרד.
האם רוב באסיפה יכול לחייב את כולם?
האסיפה הכללית היא מוסד מרכזי בניהול הבית המשותף. עם זאת, גם החלטה שהתקבלה ברוב אינה בהכרח מסמיכה להטיל על בעל דירה כל הוצאה שהיא.
סעיף 12(ב) לתקנון המצוי, ככל שהוא חל, קובע כי החלטה המטילה על בעל דירה חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בפרק ו' לחוק המקרקעין או בתקנון, או המשנה את זכויותיו, אינה תקפה כלפיו ללא הסכמתו.
לפני מתן ייעוץ יש לעיין בתקנון הרשום, בהחלטת האסיפה, בזימון ובתוצאות ההצבעה, ובמסמכי הפרויקט. אין להניח שהתקנון המצוי חל ללא בדיקה.
השיפוץ הושלם. ההתנגדות לא פטרה מתשלום
מפקח על רישום מקרקעין (תל אביב), 5/1031/24, נציגות הבית המשותף ברחוב ניסים אלוני 6 תל אביב נ' ג'מיל עזרא, פסק דין מיום 12.8.2026, המפקחת הבכירה אושרת ארפי מוראי.
במגדל מגורים בן 51 קומות ו־151 דירות התקבלה החלטה לשפץ את מבואת הבניין. בעל דירה התנגד לחיובו בסך 11,288 ₪, בטענה שההחלטה התקבלה בהליך הצבעה מקוון שאינו תואם את התקנון ואת ההוראות החלות.
בעל הדירה אף הגיש תביעה לביטול ההחלטה, אך לא ביקש צו מניעה זמני. בזמן שההליך התברר הושלמו העבודות, והתביעה נמחקה. בתביעת הגבייה שהגישה הנציגות לאחר מכן, צומצמה המחלוקת בהסכמת הצדדים לשאלה אם פגם נטען בדרך קבלת ההחלטה פוטר מתשלום לאחר ביצוע השיפוץ.
״הימנעות בעל דירה מהגשת תביעה במועד עשויה ללמד ויתור מכללא על התנגדותו״
המפקחת קיבלה את תביעת הנציגות. בעל הדירה חויב לשלם 11,288 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וכן 7,000 ₪ הוצאות משפט.
גבולות ההכרעה: הצדדים הסכימו להעמיד להכרעה שאלה משפטית מצומצמת; בעל הדירה חזר בו מהטענה שהשיפוץ אינו בגדר הוצאות החזקה תקינה. לכן אין לקרוא את פסק הדין כאישור גורף לכל הוצאה או לכל החלטה של אסיפה.
קיבלת דרישת תשלום ואתה סבור שההחלטה אינה חוקית?
פסק הדין מדגיש כי בעל דירה אינו רשאי לעשות דין עצמי ולפטור את עצמו מתשלום הוצאות החזקה תקינה רק מפני שהוא חולק על החלטת האסיפה. גם טענה לזכות וטו אינה מחליפה את הצורך לברר את המחלוקת בהליך מתאים.
המשמעות המעשית היא שיש לפעול במהירות, ובמיוחד כאשר הקבלן עומד להתחיל בעבודות.
במקרה שבו העבודות כבר בוצעו, היכולת להשיג סעד אפקטיבי נגד עצם ביצוען עלולה להצטמצם משמעותית. זו אחת הסיבות שלא נכון להמתין עד שתוגש תביעת גבייה.
שני מהנדסים, שתי חוות דעת: מה עושים?
נניח שהנציגות מבקשת להחליף את כל הצנרת המשותפת בעלות 300,000 ₪, על סמך חוות דעת מהנדס. בעל דירה מציג חוות דעת אחרת שלפיה אפשר להסתפק בתיקונים בעלות 30,000 ₪.
העובדה שהפרויקט נוגע לצנרת קיימת אינה מסיימת את הדיון. יש לבחון את נחיצות היקף העבודות, את מצבה של המערכת, את היסטוריית התקלות, את החלופות ואת הבסיס המקצועי להמלצות הסותרות.
במקרה דחוף אפשר לפנות לנציגות בדרישה להתייחסות מהירה ולבחון עיכוב מוסכם של העבודות. בהיעדר הסכמה, יש להיערך בזמן לבקשה לסעד זמני, עם תשתית עובדתית ומקצועית מתאימה. אין ודאות שבקשה כזו תתקבל: ייבחנו, בין היתר, סיכויי ההליך, מאזן הנוחות, הדחיפות והנזק האפשרי מעיכוב תיקון חיוני.
מה צריכה לעשות נציגות כשבעל דירה מסרב לשלם?
סעיף 69 לחוק המקרקעין מסמיך את נציגות הבית המשותף לפעול בשם בעלי הדירות בעניינים הנוגעים להחזקה התקינה ולניהול הבית המשותף, לרבות היותה צד להליך משפטי. גביית חיובים הנוגעים להוצאות אלה מצויה ככלל בליבת פעילותה.
לפני הגשת תביעה מומלץ לאסוף תשתית מסודרת, ולא להסתפק בהודעה כללית על יתרת חוב:
- נסח רישום ופרטי בעלי הדירות, לצד מסמכים בדבר הנציגות.
- תקנון הבית המשותף והוראותיו לעניין חלוקת ההוצאות.
- פרוטוקול האסיפה, התקציב שאושר והמסמכים התומכים בהוצאה.
- כרטסת חיובים ותשלומים, פירוט החוב והדרך שבה חושב.
- דרישות תשלום, התכתבויות ואסמכתאות למסירתן.
- חשבוניות, הצעות מחיר וחוות דעת, לפי אופי המחלוקת.
אם בעל הדירה טוען שהנציגות אינה מתחזקת את הבניין כראוי או שאינה מציגה מסמכים, יש לבחון את הטענות לגופן. עם זאת, לפי הפסיקה שנדונה בפסק הדין, טענות כאלה אינן מקנות כשלעצמן זכות חד־צדדית לקזז חיובים מהוצאות ההחזקה.
שאלות נפוצות
האם דייר בקומת קרקע חייב להשתתף בהוצאות המעלית?
ככלל, היעדר שימוש אישי אינו פוטר מהשתתפות בהוצאות הרכוש המשותף. יש לבדוק את התקנון ואת ההסדרים החוקיים החלים על המתקן המסוים.
האם אפשר לסרב לשלם כי הוועד לא מציג חשבוניות?
אין להניח שסירוב למסור מסמכים מאפשר הפסקת תשלום באופן חד־צדדי. ניתן לדרוש עיון במסמכים ולבחון הליך מתאים לבירור המחלוקת.
האם רוב של 80% מספיק לאישור כל שדרוג?
לא. יש להבחין בין הוצאות החזקה תקינה לבין חיובים חדשים או שינוי זכויות, ולבדוק את החוק ואת התקנון החל.
האם די בהגשת תביעה כדי לעצור את השיפוץ?
לא בהכרח. כאשר נדרש למנוע התחלת עבודות יש לבחון גם בקשה לסעד זמני. בפסק הדין שנדון, היעדר בקשה לצו מניעה אפשר את השלמת השיפוץ במהלך ההליך.
אם הנציגות זוכה, האם ייפסק לה מלוא שכר הטרחה ששילמה?
לא בהכרח. פסיקת הוצאות נתונה לשיקול דעת הערכאה. יש גם להבחין בין סכום שנפסק לבין גבייתו בפועל.
מחלוקת על שיפוץ בבית המשותף?
עו״ד עמרי אושינסקי מייצג בעלי דירות ונציגויות בסכסוכים הנוגעים להחלטות אסיפה, הוצאות רכוש משותף ותביעות בפני המפקח על רישום המקרקעין.