מחשבים את הכנסות התא המשפחתי
נבחנות ההכנסות החודשיות נטו של החייב, בן או בת הזוג ומי שפרנסתם על החייב, בהתאם להגדרת התא המשפחתי בנוהל.
התשלום החודשי אינו נקבע רק לפי סכום החובות. הוא מחושב לפי הכנסות התא המשפחתי, הרכב המשפחה, הוצאות מיוחדות וחלקו היחסי של החייב בהכנסה.
נוהל הממונה המעודכן מציג מודל חישוב מסודר, אך התוצאה הסופית עדיין תלויה בנתונים האישיים, במסמכים, בכושר ההשתכרות ובהתנהלות במהלך ההליך.
שני חייבים עם חוב באותו סכום עשויים לקבל תשלום חודשי שונה לחלוטין. ההבדל נובע מגובה ההכנסה, הכנסת בן או בת הזוג, מספר הילדים, הוצאות מיוחדות וכושר ההשתכרות.
גובה החובות אינו המשתנה המרכזי בנוסחה — היכולת הכלכלית של התא המשפחתי היא שעומדת במרכז החישוב.
בשלב הראשון מחברים את ההכנסות החודשיות נטו של בני התא המשפחתי. לאחר מכן מפחיתים את הסכום הבסיסי המתאים להרכב המשפחה ואת ההוצאות המיוחדות שאושרו.
מהיתרה שמתקבלת נלקחת בדרך כלל מחצית, ולאחר מכן מחושב חלקו היחסי של החייב מתוך כלל הכנסות התא המשפחתי.
המודל מבוסס על מספר שלבים מצטברים. כל שלב משפיע על התוצאה הסופית.
נבחנות ההכנסות החודשיות נטו של החייב, בן או בת הזוג ומי שפרנסתם על החייב, בהתאם להגדרת התא המשפחתי בנוהל.
הסכום הבסיסי נקבע לפי הרכב המשפחה ומטרתו לשקף סכום מינימלי למחיה בסיסית.
הוצאות רפואיות חיוניות, נסיעות לעבודה, טיפול בילדים והוצאות מיוחדות נוספות, בכפוף למסמכים ולאישור.
ככלל, החייב מותיר בידיו מחצית מחלקו בהכנסה הפנויה, והמחצית השנייה מועברת לקופת הנשייה.
כאשר קיימת גם הכנסת בן או בת זוג, החייב אינו נושא אוטומטית בכל התשלום, אלא לפי חלקו היחסי בהכנסות התא המשפחתי.
הממונה רשאי לסטות מהנוסחה במקרים מתאימים, בין היתר בשל הכנסה פנויה גבוהה במיוחד, נסיבות אישיות או התנהלות החייב בהליך.
הסכומים הבאים הם נקודת מוצא לחישוב. הם אינם הסכום המדויק שיישאר בהכרח בידי החייב.
| הרכב התא המשפחתי | הסכום הבסיסי |
|---|---|
| יחיד או נשוי החי בנפרד | 4,711 ₪ |
| רווק, גרוש או אלמן עם ילד | 6,211 ₪ |
| זוג | 6,229 ₪ |
| זוג עם ילד | 7,729 ₪ |
| זוג עם שני ילדים | 9,229 ₪ |
| זוג עם שלושה ילדים | 10,729 ₪ |
| זוג עם ארבעה ילדים | 12,229 ₪ |
| זוג עם חמישה ילדים | 13,529 ₪ |
לפי הנוהל, התוספת היא 1,500 ₪ עבור כל ילד עד הילד הרביעי, ו־1,300 ₪ עבור הילד החמישי ואילך.
לצורך החישוב נבחנות בדרך כלל הכנסות החייב, בן או בת הזוג ומי שפרנסתם על החייב.
ההכנסות עשויות לכלול שכר עבודה, הכנסה מעסק, קצבאות, דמי שכירות, מזונות והכנסות נוספות, בכפוף להוראות הנוהל ולהגנות הקבועות בדין.
הכנסתו בפועל והכנסתו הפוטנציאלית.
הכנסה נטו מעבודה וממקורות נוספים.
קטינים ובמקרים מסוימים ילדים בגיל 18 עד 21.
בנסיבות רפואיות או משפחתיות מתאימות.
מעבר לסכום הבסיסי ניתן להפחית הוצאות מסוימות, כאשר הן מוכחות באסמכתאות ועומדות בתנאי הנוהל.
הוצאות רפואיות חיוניות שאינן מכוסות בסל הבריאות או בביטוח המשלים, בכפוף להצגת מסמכים.
ניתן לבחון הוצאות נסיעה לעבודה באמצעות תחבורה ציבורית.
עלויות טיפול בילד שאינו זכאי עדיין ללימודים מכוח חוק לימוד חובה, עד 2,500 ₪ בחודש לילד.
ניתן לבחון הוצאות צהרון עד 1,000 ₪ בחודש לכל ילד.
סכום שהוקצב לזכאי למזונות לפי סעיף 179 לחוק עשוי להיכלל בחישוב.
הוצאה שלא נתמכה במסמך או שאינה עומדת בתנאי הנוהל עלולה שלא להיות מופחתת.
לפי הנוהל המעודכן, הסכום הבסיסי כולל בתוכו הוצאות מגורים כגון שכר דירה או תשלום משכנתה.
לכן אין להפחית אוטומטית את מלוא שכר הדירה פעם נוספת מהכנסות התא המשפחתי. עם זאת, נסיבות חריגות עשויות להיבחן בהתאם למסמכים ולשיקול הדעת בתיק המסוים.
כאשר ילד מתגורר חלק מהזמן עם החייב וחלק מהזמן עם ההורה השני, הסכום הבסיסי המיוחס לילד מחושב באופן יחסי לפי זמני השהות.
כך, לדוגמה, במשמורת משותפת מלאה, עשויה להילקח בחשבון מחצית מהתוספת הבסיסית לילד.
סכום בסיסי יחסי לילד המתגורר מחצית מהזמן עם החייב.
הדוגמה הבאה ממחישה כיצד עשוי להתבצע החישוב כאשר שני בני הזוג משתכרים סכום זהה.
חייב שעבד בשנה שקדמה למתן הצו ואינו עובד כיום ללא הצדקה מוכחת, עשויה להיות מיוחסת לו הכנסה לפי ממוצע שכרו באותה שנה או לפי שכר מינימום נטו — הגבוה מביניהם.
גם לבן או בת זוג שאינם עובדים, אך עבדו בתקופה שלפני פתיחת ההליך, עשויה להיות מיוחסת הכנסה ממוצעת, אלא אם קיימת סיבה מבוססת ומוכחת לאי־השתלבות בעבודה.
נבחנים גם כושר ההשתכרות, היסטוריית העבודה והסיבה להפסקת העבודה.
לא בהכרח. שינוי כלכלי או משפחתי מהותי עשוי להצדיק בחינה מחודשת של התשלום.
עלייה, ירידה, פיטורים או מעבר למקום עבודה חדש.
לידה, גירושין, נישואים או שינוי בזמני שהות.
טיפול או תרופה חיוניים שלא היו קיימים קודם.
ילד או בן משפחה שהפך תלוי בחייב או חדל להיות תלוי בו.
אי־עמידה בתשלום החודשי עלולה להיחשב מחדל בהליך, להשפיע על עמדת הנאמן והממונה ואף להוביל לבקשה לביטול ההליך.
כאשר חל שינוי אמיתי ומוכח, ניתן במקרים המתאימים להגיש בקשה להפחתת התשלום, לפריסה או להתאמה זמנית לנסיבות.
חישוב רציני אינו יכול להתבסס על הערכה כללית בלבד. יש לבחון מסמכים שמציגים את המצב הכלכלי המלא.
תלושי שכר או אישורי הכנסה
דפי חשבון בנק
פירוט תיקי הוצאה לפועל וחובות
הסכם שכירות או מסמכי משכנתה
מסמכים רפואיים וקבלות
מסמכי צהרון או טיפול בילדים
מידע לגבי מזונות וזמני שהות
מידע על נכסים וזכויות כספיות
כשאדם שוקל הליך חדלות פירעון, אחת השאלות הראשונות שלו היא: ״כמה אשלם בכל חודש?״ מבחינתי, התשובה המקצועית אינה הבטחה לסכום מסוים. אני מעדיף לשבת עם הלקוח, לעבור על ההכנסות, ההוצאות, הרכב המשפחה והמסמכים, ולבצע סימולציה של כמה אפשרויות.
מה עשוי להיות התשלום אם הנתונים וההוצאות המוכרות יתמכו בחישוב מקל יחסית? בוחנים את האפשרות בלי להציג אותה כהבטחה.
מהי הערכת עבודה סבירה על בסיס המידע הקיים, ומה עשוי להשתנות אם יידרשו מסמכים נוספים או תתקבל עמדה שונה?
מה עלול לקרות אם ייוחס כושר השתכרות גבוה יותר, הוצאה מסוימת לא תוכר או תתקבל הערכה מחמירה יותר? חשוב להיערך גם לכך.
לצד שלושת התרחישים בהליך חדלות פירעון, אני בוחן עם הלקוח — ככל שהדבר רלוונטי למצבו — גם מה עשויה להיות המשמעות של הסדר או צו תשלומים במסגרת ההוצאה לפועל, לרבות משך התשלומים, היקף החובות, הליכי הגבייה והמגבלות האפשריות.
המטרה אינה לבחור במסלול עם התשלום החודשי הנמוך ביותר על הנייר, אלא להבין את התמונה הכוללת ולבחור בדרך המתאימה לנסיבות.
העיקרון שלי: אין שני חייבים עם אותו צו תשלומים רק משום שסכום החוב שלהם דומה. כל תיק תלוי בנתונים האישיים, בראיות, בדין ובהחלטות הגורמים המוסמכים. אני רוצה שהלקוח ידע לאן הוא נכנס — גם כשאי אפשר להבטיח מראש את התוצאה.
חישוב התשלום החודשי הוא רק חלק מהבדיקה. יש לבחון גם את היקף החובות, הנכסים, הזכויות הכספיות, תביעות החוב והמסלול המשפטי המתאים.
עו"ד עמרי אושינסקי ניהל מאות תיקי פשיטת רגל וחדלות פירעון במסגרת ייצוג מנהלים מיוחדים ונאמנים, ומייצג חייבים בהליכי חדלות פירעון, תכניות פירעון והפטר.
התשלום החודשי מבוסס על הכנסות התא המשפחתי, הסכום הבסיסי, הוצאות מיוחדות, חלקו היחסי של החייב וכושר ההשתכרות.
הנוסחה מספקת נקודת מוצא חשובה, אך אינה מחליפה בדיקה פרטנית של הנסיבות, המסמכים והסיכונים בתיק.
לפני פתיחת ההליך ניתן לבחון את ההכנסות, הרכב התא המשפחתי, ההוצאות המיוחדות, החובות והנכסים — ולהעריך את המשמעות הכלכלית הצפויה.
לפני החלטה על פתיחת הליך או הגשת בקשה לשינוי צו התשלומים, כדאי להכיר את התמונה הרחבה.
לא לבדו. נבחנים בין היתר הכנסות, הרכב התא המשפחתי, הוצאות רלוונטיות וכושר השתכרות. התוצאה תלויה בנסיבות ובהחלטות בהליך.
בנסיבות מתאימות, שינוי מהותי ומגובה במסמכים עשוי להצדיק בקשה לבחינה מחדש. אין להפסיק לשלם באופן חד־צדדי בלי לבחון את ההשלכות.
הכנסת התא המשפחתי עשויה להיות רלוונטית לחישוב, אך אין בכך כשלעצמו כדי להפוך את בן הזוג לחייב בחובות.
פיגורים עלולים להיחשב מחדל ולהעמיד את המשך ההליך בסיכון. מומלץ לפעול בהקדם, לאסוף אסמכתאות ולבחון בקשה מתאימה.
לא בהכרח. יש לבחון את מודל החישוב החל ואת הנסיבות הפרטניות, ולהימנע מספירה כפולה של הוצאות מגורים.
אני מייצג חייבים בהליכי חדלות פירעון ובהליכי הוצאה לפועל, ומביא לבחינת התיק גם ניסיון שנצבר במסגרת טיפול במאות תיקי פשיטת רגל וחדלות פירעון בייצוג מנהלים מיוחדים ונאמנים.
הניסיון הזה מאפשר לי לבחון את התמונה לא רק מנקודת המבט של החייב, אלא גם מתוך היכרות עם השאלות שעשויות לעלות בבדיקת מצבו הכלכלי: הכנסות, הוצאות, מסמכים, נכסים, כושר השתכרות והתנהלות במהלך ההליך.
בפגישה אני מעדיף להראות את טווח האפשרויות: תרחיש תשלום נמוך, בינוני וגבוה בחדלות פירעון, ולצדם חלופה אפשרית בהוצאה לפועל. כך אפשר לדבר על סיכונים ועל בחירה מושכלת — ולא על הבטחות.
הסימולציה היא הערכה המבוססת על נתונים ומסמכים, ולא התחייבות לצו תשלומים או לתוצאה משפטית.
המידע בעמוד הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והחישובים מבוססים על נוהל הממונה המעודכן ליוני 2026, אך גובה התשלום בפועל נקבע בהתאם לנסיבות, למסמכים, לשיקול הדעת ולהחלטות הגורמים המוסמכים.