החברה בחובות ואני ערב אישית – האם אפשר להציל גם את החברה וגם אותי?

חברה בע"מ לא תמיד עוצרת את החוב בדלת של החברה

אחת הסיבות המרכזיות לפעילות באמצעות חברה בע"מ היא ההפרדה המשפטית בין החברה לבין בעלי מניותיה. החברה היא אישיות משפטית נפרדת, והחובות שלה אינם הופכים מעצם קיומם לחובות האישיים של בעל המניות.

אלא שבחיי המסחר, במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים, נושים מרכזיים אינם תמיד מסתפקים בהתחייבות של החברה. בנקים וגופי מימון עשויים לדרוש ערבות אישית של בעל השליטה, וכך גם ספקים, בעלי נכסים וגורמים מסחריים אחרים.

החברה בהסדר – האם גם הערב מוגן?

לא באופן אוטומטי.

עצם העובדה שהחברה פנתה להליך חדלות פירעון, ביקשה עיכוב הליכים או החלה לגבש הסדר חוב אינה אומרת שכל ההליכים נגד בעל השליטה או הערב האישי נעצרים מעצמם.

זהו אחד המקומות שבהם בעלי עסקים עלולים לטעות: הם מתמקדים בהצלת הפעילות העסקית, בזמן שנושה המחזיק בערבות אישית ממשיך לפעול במישור האישי.

לכן כאשר קיימות ערבויות אישיות משמעותיות, נכון לבחון את שני המישורים יחד כבר בתחילת הטיפול. לעיתים ניתן ליצור ביניהם תיאום משפטי משמעותי; לעיתים נדרש הליך נפרד; ולעיתים הסדר מסחרי כולל הוא דווקא הפתרון היעיל ביותר.

האם אפשר לעכב הליכים גם נגד בעל השליטה?

במקרים המתאימים – כן.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר, בתנאים מסוימים ובנסיבות המצדיקות זאת, להחיל עיכוב הליכים גם ביחס לאדם שאינו התאגיד עצמו.

כאשר מדובר בבעל שליטה או נושא משרה, השאלה אינה רק אם הוא חתם על ערבות. נבחנת, בין היתר, הזיקה שבין ההליכים האישיים לבין חובות החברה, וכן השאלה האם עיכוב ההליכים נגדו חיוני לצורך גיבושו ואישורו של הסדר החוב.

מה קבעו בתי המשפט?

הפסיקה מלמדת שבתי המשפט בוחנים את התמונה הכלכלית והמשפטית המלאה ולא רק את הכותרת "חברה" מול "ערב". במספר הליכים נבחן במפורש הקשר שבין שיקום החברה, ערבויות בעלי השליטה והצורך בהסדרת החשיפה האישית.

מה עושים כשהחברה כבר מתקשה לשלם?

הטעות הנפוצה היא להמתין לרגע שבו אין עוד אפשרויות. דווקא כשעדיין קיימת פעילות, לקוחות, הכנסות או נכסים, עשוי להיות מרחב פעולה גדול יותר.

האם עדיף הסדר חוב או חדלות פירעון?

אין תשובה אחת.

עסק עם פעילות טובה שנחנק בגלל חוב עבר נמצא במקום שונה מחברה שמפסידה בכל חודש ואין לה עוד מקור הכנסה. חברה עם משקיע פוטנציאלי נמצאת במקום אחר מחברה שכל נכסיה כבר משועבדים. וגם מצבו של בעל השליטה משנה: ערבויות בהיקף של 100,000 ₪ אינן זהות לחשיפה של 3 מיליון ₪ המגובה בשעבודים על נכסים אישיים.

לכן לפני שבוחרים מסלול צריך לבדוק לפחות:

• מהו היקף החובות האמיתי של החברה;
• כמה מהחוב מובטח בשעבודים;
• אילו חובות מגובים בערבויות אישיות;
• האם הפעילות השוטפת רווחית או ממשיכה לייצר הפסדים;
• מה צפויים הנושים לקבל במקרה של פירוק לעומת הסדר;
• האם קיים מקור כספי להסדר – פעילות, משקיע, צד שלישי או נכס;
• מהי החשיפה האישית של בעלי השליטה במקרה שהחברה תחדל לפעול.

ומה אם כבר הוגשה תביעה נגד הערב?

גם אז צריך לבחון את המצב הכולל. עצם הגשת תביעה או פתיחת הליך גבייה אינה בהכרח סוף הדרך, אך אסור להתעלם מהמועדים הקבועים בדין.

במקביל לבחינת טענות ההגנה של הערב, יש לבדוק האם נכון לנהל את ההליך הפרטני, לנסות להגיע להסדר עם אותו נושה, או שמצבת החובות הכוללת מצדיקה פתרון רחב יותר.

כאשר יש כמה ערבויות לכמה נושים, טיפול נקודתי בכל דרישה בנפרד עלול להפוך למרוץ כיבוי שריפות. במקרים כאלה לעיתים נכון יותר לבנות תמונה כוללת ולבחון פתרון שמתייחס לכלל החשיפה.

עסק שאפשר להציל לא צריך בהכרח לסגור

חוק חדלות פירעון אינו עוסק רק בפירוק. אחת ממטרותיו המרכזיות היא שיקום כלכלי, ובמקרה של עסק פעיל לעיתים יש ערך ממשי לשימור הפעילות: לעובדים, ללקוחות, לספקים, לנושים וגם לבעל העסק.

אבל "כואב לי לסגור את העסק" לבדו אינו תכנית שיקום. כדי לבחון אם קיימת הצדקה להמשיך להפעיל חברה צריך להראות כיצד היא יכולה לפעול מכאן והלאה, מהיכן יגיע המימון השוטף, כיצד יטופלו חובות העבר ומה מקבלים הנושים בכל אחת מהחלופות.

נושאים נוספים שכדאי להכיר

כאשר חברה או בעל עסק מתמודדים עם חובות, לעיתים נדרש שילוב בין הסדר חוב, הליכי גבייה והגנה מפני צעדים שננקטים על ידי הנושים.

חדלות פירעון והפטר מחובות ← צו תשלומים בהוצאה לפועל ← הקדמת תשלומים בתכנית פירעון ← העסק נקלע לחובות – האם אפשר להגיע להסדר חוב בלי חדלות פירעון? ←

שאלות נפוצות על חובות חברה וערבות אישית

אם החברה בע"מ, יכולים לתבוע אותי אישית?

ככלל, חברה בע"מ היא אישיות משפטית נפרדת. עם זאת, אם חתמת על ערבות אישית לחוב מסוים, הנושה עשוי לפעול נגדך בהתאם לערבות ולנסיבות. קיימים גם מצבים אחרים שבהם נטענת אחריות אישית, ולכן יש לבחון את המסמכים והעילה הספציפית.

אם החברה נכנסת לחדלות פירעון, הערבות האישית מתבטלת?

לא. אין כלל שלפיו כניסת החברה להליך חדלות פירעון מבטלת אוטומטית ערבות אישית של בעל מניות או מנהל. יש לבחון בנפרד את מצבו של הערב ואת המסלול המתאים לטיפול בחשיפה שלו.

אפשר לעכב הליכים גם נגד בעל החברה?

בנסיבות המתאימות קיימים בדין מנגנונים המאפשרים עיכוב הליכים גם נגד מי שאינו התאגיד. הדבר אינו אוטומטי ונבחנים התנאים הקבועים בדין, ובין היתר הקשר בין ההליכים נגד אותו אדם לחובות החברה והחיוניות של העיכוב לצורך גיבוש ואישור ההסדר.

אפשר לעשות הסדר אחד לחברה ולבעלים?

לעיתים ניתן לתאם בין ההליכים ולגבש פתרון רחב, אך החברה ובעליה אינם אותו חייב. יש לבחון את המסגרת המשפטית המתאימה לכל אחד ואת מצבת הנושים והחובות שלו. הפסיקה אף מדגישה שלא ניתן לצרף חייבים נוספים להסדר בלי לעמוד בדרישות המשפטיות הנוגעות אליהם.

האם כדאי לסגור חברה שיש לה חובות?

לא ניתן לקבוע לפי גובה החוב בלבד. צריך לבדוק האם הפעילות עצמה בת־קיימא, מה שווי נכסי החברה והפעילות, האם קיים מימון להמשך הפעילות ומה צפויים הנושים לקבל בהסדר לעומת חלופת פירוק.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

רצוי לפני שהמשבר הופך לרצף של הליכי גבייה. כאשר החברה כבר מתקשה לשלם התחייבויות במועד, הבנק מצמצם אשראי, ספקים דורשים תשלום מיידי או מתחילות דרישות מכוח ערבויות אישיות – יש יתרון לבחינת האפשרויות מוקדם ככל האפשר.

החברה בחובות ואתם חתומים על ערבויות אישיות?

לפני שמחליטים לסגור את העסק, להכניס אותו לחדלות פירעון או לחתום על הסדר עם נושה אחד בלבד, כדאי לבדוק את התמונה המלאה: החברה, הערבויות, הנכסים, הנושים והאפשרות לבנות פתרון כולל.

03-7161515