עיכוב יציאה מהארץ בחדלות פירעון – המדריך להגשת בקשה להסרת ההגבלה

האם אפשר לצאת מהארץ בזמן הליך חדלות פירעון?

עצם קיומה של הגבלת עיכוב יציאה מהארץ אינו שולל לחלוטין את האפשרות לצאת מישראל. הדין מאפשר להגיש בקשה להסרת ההגבלה, באופן מלא, חלקי או זמני, כאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת.

עם זאת, אין מדובר בהליך טכני בלבד ואין די בהצגת כרטיס טיסה או בהודעה על רצון לצאת לחו"ל. על הבקשה להציג תשתית עובדתית מסודרת, לפרט את מטרת הנסיעה, מועדי היציאה והחזרה, מקורות המימון והערובות המוצעות, ולצרף את המסמכים הנדרשים.

מדוע מוטלת הגבלת עיכוב יציאה מהארץ?

עם מתן צו לפתיחת הליכים חלות על היחיד הגבלות הקבועות בדין, ובהן עיכוב יציאה מהארץ. גם במסגרת הצו לשיקום כלכלי רשאי בית המשפט להותיר הגבלות בתוקף, כאשר הן נחוצות להגנת הנושים או כדי למנוע את הגדלת חובותיו של היחיד.

מטרת ההגבלה אינה עונשית. היא נועדה להגן על ניהולו התקין של ההליך, להבטיח את המשך שיתוף הפעולה של היחיד, לצמצם את החשש שיעזוב את ישראל ולא ישוב ולשמור על זכויות הנושים.

במקביל, הדין מכיר בכך שקיימים מצבים שבהם יש הצדקה לאפשר יציאה זמנית, ולכן ניתנה לממונה סמכות להסיר את ההגבלה או להתנות את הסרתה בתנאים ובערובות.

מי רשאי להגיש בקשה להסרת ההגבלה?

ככלל, הבקשה מוגשת על ידי היחיד המצוי בהליך חדלות הפירעון. לצד זאת, החוק מאפשר גם לנאמן להגיש בקשה מתאימה, ובמקרים מסוימים רשאי הממונה ליזום הסרה של ההגבלה.

בפועל, המקרה השכיח הוא שהיחיד או בא כוחו מגישים בקשה מסודרת לממונה, לאחר פנייה מוקדמת לנאמן וקבלת עמדתו, ככל שניתן.

מתי יש להגיש את הבקשה?

לפי נוהל הממונה, יש להגיש את הבקשה לכל הפחות שלושה שבועות לפני מועד הנסיעה המתוכנן. חריג לכך הוא מקרה דחוף שנובע מנסיבות שלא ניתן היה לצפותן מראש.

הגשה מוקדמת מאפשרת לקבל את עמדת הנאמן, להעמיד את הבקשה לעיון הנושים, להשלים מסמכים חסרים, להציע ערבויות מתאימות ולקבל החלטה מבלי להיקלע ללחץ של הרגע האחרון.

מה צריכה הבקשה לכלול?

הבקשה צריכה להציג תמונה עובדתית מלאה וברורה. בהתאם לנוהל, יש לפרט בין היתר את הנושאים הבאים:

• הנימוקים המצדיקים את הסרת ההגבלה.
• מועדי היציאה והחזרה המתוכננים.
• יעד הנסיעה ומטרתה.
• מקורות המימון לנסיעה.
• הערובות המוצעות להבטחת החזרה לישראל.
• הסבר אם מבוקשת ערובה שאינה בנקאית.

לבקשה יש לצרף, לפי העניין:

• תצהיר התומך בעובדות המפורטות בבקשה.
• מסמכים התומכים במטרת הנסיעה ובנסיבותיה.
• אסמכתאות בנוגע למקורות המימון.
• עמדת הנאמן.
• אם עמדת הנאמן לא התקבלה בזמן סביר – אסמכתה המעידה על הפנייה אליו.

המסמכים המדויקים משתנים ממקרה למקרה. נסיעה רפואית עשויה לדרוש מסמכים רפואיים; נסיעת עבודה עשויה לדרוש הזמנה, אישור מעסיק או מסמכים עסקיים; ואירוע משפחתי עשוי לדרוש הזמנה ומסמכים המוכיחים את הקרבה המשפחתית.

מה בוחן הנאמן במסגרת עמדתו?

עמדת הנאמן היא רכיב משמעותי בבחינת הבקשה. הנאמן צפוי להתייחס, בין היתר, לשאלה אם נסיבות המקרה מצדיקות את היציאה, ולהתנהלות היחיד לאורך ההליך.

בין הנושאים שעשויים להיבחן:

• עמידה בתשלומים החודשיים.
• הגשת דוחות הכנסות והוצאות במועד.
• התייצבות לבירורים ולפגישות שנדרשו.
• שיתוף פעולה עם הנאמן.
• קיום החלטות הממונה ובית המשפט.
• התאמת הערובות המוצעות לדרישות הנוהל.

ככל שהיחיד אינו עומד בחובותיו בהליך, מדובר בשיקול שעלול לפעול לחובתו. לעומת זאת, התנהלות תקינה, עקבית ושקופה עשויה להטות את הכף לטובת אישור הבקשה, בכפוף ליתר התנאים ולשיקול דעת הממונה.

האם גם הנושים רשאים להגיב?

כן. הממונה מוסמך להסיר את ההגבלה לאחר שניתנה לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. ככלל, הבקשה מועמדת לעיונם במערכת הממונה, ומשך הזמן למתן תגובה אינו אמור לעלות על שבעה ימים ממועד הגשתה.

כאשר הממונה סבור שהסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, הוא רשאי להורות עליה גם בלי להמתין לעמדת הנושים, ובהמשך להודיע להם על ההחלטה.

באילו נסיבות נשקלת בחיוב יציאה מהארץ?

צורך רפואי חיוני ודחוף

הנוהל מתייחס לצורך רפואי חיוני ודחוף כנסיבה מרכזית שעשויה להצדיק את הסרת ההגבלה. במצב כזה יש להציג מסמכים רפואיים מפורטים, ולהסביר מדוע הטיפול נדרש בחו"ל ומהי הדחיפות.

אירוע משפחתי משמעותי

בנסיבות משפחתיות, הנוהל מתמקד באירוע משמעותי ובקרבה משפחתית מדרגה ראשונה. יש לפרט את טיב האירוע, מועדו, הקרבה המשפחתית והצורך בנוכחותו של היחיד.

נסיעה עסקית או נסיעה הקשורה לתעסוקה

נסיעה עסקית עשויה להישקל כאשר יש בה כדי להיטיב עם קופת הנשייה או כאשר היא קשורה לתעסוקתו של היחיד. למשל, כאשר הנסיעה נדרשת לצורך שמירה על מקום העבודה, קידום הכנסות או ביצוע התחייבות מקצועית.

נסיבות אחרות

הרשימה אינה סגורה. הממונה רשאי לבחון גם נסיבות אחרות, אולם לפי הנוהל, אישור בקשות שאינן נופלות בגדר הקטגוריות המרכזיות נעשה במידה מצומצמת יותר ובהתאם למכלול הנתונים.

מהם השיקולים המרכזיים של הממונה?

מטרת הנסיעה היא רק חלק מהתמונה. הממונה בוחן גם את התנהלות היחיד, את שלב ההליך, את מקורות המימון ואת אופי הנסיעה.

• האם היחיד מקיים את תנאי הצו לפתיחת הליכים או הצו לשיקום כלכלי.
• האם שולמו התשלומים החודשיים כסדרם.
• האם הוגשו הדוחות כנדרש.
• האם מתקיים שיתוף פעולה מלא עם הנאמן.
• באיזה שלב מצוי ההליך והאם חלפה רוב תקופת התשלומים.
• האם מדובר בנסיעה מידתית וקצובה.
• האם מדובר בחופשת פאר.
• מי מממן את הנסיעה.
• אילו ערבויות ניתן להעמיד.

מדוע מקור המימון חשוב?

הממונה בוחן את מקורות המימון לנסיעה. ככלל, הנוהל מציין כי יציאה תאושר כאשר מקור המימון הוא חיצוני ואינו היחיד עצמו.

הטעם לכך ברור: כאשר אדם מצוי בהליך חדלות פירעון, שימוש בכספיו למימון נסיעה לחו"ל עשוי לעורר קושי, במיוחד אם קיימים פיגורים בתשלומים, אי־עמידה בחובות ההליך או הוצאות שאינן מתיישבות עם מצבו הכלכלי.

כאשר המימון ניתן על ידי בן משפחה, מעסיק או גורם אחר, מומלץ לצרף הצהרה מתאימה ואסמכתאות המעידות על כך.

האם ניתן לצאת לחופשה בזמן חדלות פירעון?

הנוהל אינו שולל מראש כל נסיעה פרטית, אך הוא מבהיר כי במקרים שאינם נופלים בגדר נסיבה רפואית, משפחתית משמעותית או עסקית, הבחינה תהיה מצומצמת יותר.

בין השיקולים שניתן להביא בחשבון: שלב מתקדם בהליך, קיום מלא של חובות היחיד, חלוף רוב תקופת התשלומים, מקור מימון חיצוני והעובדה שאין מדובר בחופשת פאר.

לכן, אין תשובה אחידה לכל בקשת חופשה. יש לבחון את פרטי הנסיעה ואת התמונה הכוללת של ההליך.

האם יידרשו ערבויות כתנאי להסרת ההגבלה?

כאשר הממונה מחליט לאפשר את היציאה, הוא רשאי להתנות אותה בהעמדת ערבויות. הערובות נועדו להגן על זכויות הנושים ולהבטיח שהיחיד ישוב לישראל, יתייצב בפני הנאמן ויחדש את ההגבלה בהתאם לתנאים שנקבעו.

ערבות בנקאית אוטונומית או שיק בנקאי

זוהי ברירת המחדל לפי הנוהל. מאחר שהיחיד מצוי בהליך חדלות פירעון, בדרך כלל צד שלישי יצטרך לספק לבנק את הבטוחות הנדרשות לצורך הנפקת הערבות או השיק.

ערבויות צד שלישי

במקרים חריגים רשאי הממונה לאשר לפחות שני ערבים בעלי יכולת כלכלית מתאימה. כל ערב נדרש לחתום על כתב ערבות בנוסח הקבוע בנוהל ולצרף שיק בסכום הערבות.

בטוחה על נכס של צד שלישי

במקרים חריגים עשויה להתקבל בטוחה על נכס של צד שלישי, בכפוף לאישור מתאים ולהמצאת מסמכים בנוגע לשווי הנכס ולזכויות בו.

כיצד מחושב גובה הערובות?

הנוהל מבחין בין תקופת הביניים, שלפני מתן הצו לשיקום כלכלי, לבין התקופה שלאחר מתן הצו. לממונה שמור שיקול דעת לחרוג מהחישובים בהתאם לנסיבות המקרה.

דוגמה בתקופת הביניים

כאשר התשלום החודשי עומד על 1,000 ₪, החישוב לפי הנוהל הוא 1,000 × 48 × 2, כלומר 96,000 ₪.

דוגמה לאחר צו לשיקום כלכלי

כאשר נקבע תשלום חודשי של 1,000 ₪ למשך 48 חודשים, ולאחר 12 חודשים נותרו 36 תשלומים, יתרת התשלומים היא 36,000 ₪. בתוספת 20%, סכום הערובות יהיה 43,200 ₪, בכפוף לשיקול דעת הממונה.

מה נדרש מערבים צד שלישי?

כאשר הממונה מאשר ערבויות צד שלישי, נדרשים בדרך כלל לפחות שני ערבים בעלי יכולת כלכלית לעמוד בהתחייבות. לכל כתב ערבות יצורף שיק חתום על ידי הערב בסכום שנקבע.

בין המסמכים שנדרש כל ערב לצרף:

• צילום תעודת זהות.
• אישור הוצאה לפועל בדבר היעדר תיקים פתוחים.
• דוח ריכוז נתוני אשראי.
• לשכיר – שלושה תלושי שכר אחרונים.
• לעצמאי – שומות מס, דוחות מע"מ, דוחות ניכויים ודוח רווח והפסד, לפי הנוהל.

ככלל, יציאת הערבים מהארץ לא תעוכב. עם זאת, הנוהל מאפשר במקרים חריגים מאוד לדרוש את הסכמתם לעיכוב יציאתם עד לחזרת היחיד ולהשלמת התנאים.

מה קורה לאחר שניתנת החלטה עקרונית?

החלטה שמאפשרת את היציאה אינה בהכרח סוף התהליך. על היחיד להמציא לנאמן את הערובות המקוריות ואת המסמכים שנקבעו בהחלטה, וכן להעביר לממונה העתקים.

הנאמן בודק את מקוריות המסמכים, את התאמתם להחלטת הממונה, את תוקף הערבות, את פרטי השיקים ואת יכולתם הכלכלית של הערבים. רק לאחר שהנאמן מודיע כי התנאים מולאו, רשאי הממונה להורות בפועל על הסרת ההגבלה לתקופה שנקבעה.

מה צריך לעשות לאחר החזרה לישראל?

לאחר החזרה, על היחיד להתייצב בפני הנאמן בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים. עליו להגיע עם תעודה מזהה ואסמכתה המעידה על מועד הכניסה לישראל.

אם לא ניתן להתייצב בפני הנאמן במועד, הנוהל מאפשר להתייצב במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך.

לאחר שהחזרה וההתייצבות אושרו, ובהנחה שכל התנאים קוימו, הערובות המקוריות מוחזרות וההגבלה מחודשת בהתאם להוראות ההחלטה.

מה קורה אם היחיד אינו חוזר או אינו מתייצב?

אם היחיד אינו מתייצב בתוך שלושה ימים מהמועד שנקבע לחזרתו, על הנאמן להודיע על כך לממונה באופן מיידי. במקביל, הנאמן רשאי לשלוח בשם הממונה דרישה לבנק או לערבים לתשלום הערובות, ללא צורך בקבלת היתר נוסף.

אם הממונה סבור שאין בכוונת היחיד לחזור לישראל, ניתן להודיע על כך לבית המשפט ולנושים. אי־חזרה או אי־התייצבות עלולות אפוא להביא למימוש הערובות ולהשלכות משמעותיות על המשך ההליך.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• הגשת בקשה ימים ספורים לפני הטיסה, ללא דחיפות אמיתית.
• רכישת כרטיסים והתחייבות להוצאות לפני קבלת אישור.
• אי־פנייה לנאמן לקבלת עמדתו.
• הגשת בקשה ללא תצהיר.
• אי־צירוף מסמכים התומכים במטרת הנסיעה.
• אי־פירוט מקור המימון.
• התעלמות מפיגורים בתשלומים או מחובות דיווח.
• הצעת ערבים שאינם בעלי יכולת כלכלית מתאימה.
• הנחה שהחלטה עקרונית פירושה שההגבלה כבר הוסרה בפועל.
• אי־התייצבות בפני הנאמן לאחר החזרה.

בקשה מלאה, שקופה ומגובה באסמכתאות מאפשרת לממונה לבחון את התמונה העובדתית והמשפטית. עמידה בדרישות הנוהל עשויה להטות את הכף לטובת אישור הבקשה, בכפוף לתנאי הממונה ולנסיבות העניין.

שאלות נפוצות

סיכום

הגבלת עיכוב יציאה מהארץ היא אחת ההגבלות המרכזיות בהליך חדלות פירעון. במקרים מתאימים ניתן להגיש בקשה להסרתה לתקופה מוגבלת, אך יש להיערך לכך מראש.

בקשה מקצועית צריכה לפרט את מטרת הנסיעה, מועדי היציאה והחזרה, מקור המימון והערובות, ולהיתמך בתצהיר ובמסמכים. בנוסף, יש להביא בחשבון את עמדת הנאמן, התנהלות היחיד בהליך, שלב ההליך ויתר השיקולים המפורטים בנוהל.

עמידה בדרישות החוק והנוהל והצגת תשתית עובדתית מלאה עשויות להטות את הכף לטובת אישור הבקשה, הכול בכפוף לשיקול דעת הממונה, לתנאים שייקבעו ולנסיבותיו של כל תיק.